האם דימום בהריון נחשב לצורך יצירת וסת הפלגה כמו מחזור?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
האם דימום בהריון נחשב לצורך יצירת וסת הפלגה כמו מחזור?
דימום שאירע בשלושת החודשים הראשונים להריון, דינו כמחזור ויוצר עונות חשש וסת כולל גם וסת הפלגה. במה דברים אמורים, כשעונות החשש שנוצרו מראייה זו יחולו אף הן בתוך השלושה חודשים, אבל אם יחולו עונות חשש אלו לאחר תחילת החודש הרביעי שאז נחשבת האשה מסולקת דמים, אין חוששים להן כלל[1].
דימום שאירע החל מהחודש הרביעי להריון, דינו כמחזור וצריך לחשוש לעונת חודש ועונה בינונית שנוצרו מחמתו, למרות שהאשה כבר מסולקת דמים[2]. אבל לוסת הפלגה אינה חוששת עקב דימום חד פעמי כזה[3].
[1] שו"ע יו"ד סי' קפט סל"ד: "מעוברת משהוכר עוברה כו' אינה חוששת לוסת הראשון אפילו היה לה וסת קבוע והגיע תוך הזמן הזה, אינה צריכה בדיקה ומותרת לבעלה". היינו שהחל מהחודש הרביעי להריון שאז האשה מסולקת דמים (שוע"ר סי' קפד ס"ק כג) אינה חוששת לשום וסת שנוצרה קודם לכן. ומשמע שבשלושת החודשים הראשונים עצמם חוששת, כי אז עדיין אינה מסולקת דמים.
[2] שו"ע יו"ד סי' קפט סל"ג: "מעוברת לאחר שלשה חדשים לעיבורה כו' חוששת לראיה שתראה כדרך שחוששת לוסת שאינו קבוע". ובשוע"ר שם ס"ק קטז-קיז: "שתראה, אפילו בפעם אחת. שאינו קבוע, ולכן חוששת גם כן לעונה בינונית". כלומר, ראיות שרואה האשה החל מהחודש הרביעי אמנם אינן יכולות לקבוע וסת, אבל צריכה לחשוש לראיות אלו ככל וסת שאינה קבועה.
[3] על פי משמעות שו"ע שם סי' קפט סל"ג וסל"ד, שאין שייכות בין ראייה שלאחר ג' חודשים לראייות שקודם לכן.