א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
נשאלתי מאברך שעובד כמשגיח כשרות בחנות מסויימת מידי יום כ-8 שעות. אמנם רצונו לקחת חופש יומיים. המפקח שעליו אמר לו שישיג מחליף וידווח לחברה המשלמת לו שעבד בעצמו 'כרגיל' וישלם הוא למחליף עבור היומיים האלו (הוא מקבל את משכורתו מחברת 'כח אדם' ולא ישירות מהרבנות). האם מותר על פי הלכה?
[1] כדין "את מהימן לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה" – ראה שו"ע חו"מ סי' רצא סכ"ו; שו"ת המבי"ט ח"ג סי' כג; משפט הפועלים פכ"א סוף הערה י; משפטי החושן שכירות פועלים עמ' כז הערה יד.
[2] תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 616: "מכיון שישנו ציווי מדבר שקר תרחק, הרי אסור עליו לומר דבר שקר באיזה אופן שיהיה, גם כאשר הכל יודעים ששקר בפיו".
