מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
איזה דברים חייבים בגניזה ואיזה לא חייבים, מה הכללים? האם עתוני כפר חב"ד וכדומה חייבים גניזה? או חוברות עבודה ללומד על משנה גמרא וכדומה? או רק ספרי קודש כמו סידור חומש?
כל דברי תורה, בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה, וכן ברכות ותפילות שתקנו חז"ל, חייבים בגניזה[1].
על פי זה, עיתון כפר חב"ד והדומה לו, כיון שמכיל גם דברי תורה וזו מטרתו, טעון גניזה[2].
כמו כן חוברות עבודה לתלמידים המכילות שאלות בחומש או משנה וכדומה, אם יש בהן תוכן ממשי של דברי תורה חייבים בגניזה[3].
עיתון של חולין שיש בו מדור של דברי תורה (כגון: פרשת שבוע, הלכות), אותו דף טעון גניזה[4]. לעומת זאת עיתון או ספר של חולין שמשורבבות בו מדי פעם בדרך אגב גם מילים או משפטים בודדים של דברי תורה, ניתן להשליכו לאשפה כשהוא עטוף בשקית[5].
[1] ראה שוע"ר סי' שלד סי"ב ש"מצילין אותם מפני הדליקה ומכל מקום התורפה בשבת". וראה ט"ז יו"ד סי' רפג ס"ק ג.
[2] שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קסב: "בנוגע לעתונים שיש בהם מאמרים של תורה, פסוקים, פסקי הלכה וכיו"ב, הנה עתונים שנדפסו ע"י יראי אלוקים וזה מגמתם חייבים גניזה".
[3] שו"ת שבט הלוי שם: "מחברות מבחנים וכיו"ב שיש בהם דברי תורה ממש, וכן שכפולים וחוברות וכו' אין ספק כי כל אלה שיש בהם ד"ת חייבים בגניזה".
[4] בשם הגר"ש ואזנר, בספר גנזי הקודש עמ' רנג.
[5] יש בזה דעות שונות, ראה בספר גנזי הקודש פי"ד, ומה שכתבנו בפנים הוא ע"פ הוראת הגר"ש ואזנר שם עמ' רנג, וכמדומה שכן עמא דבר.
