איזה דברים חייבים בגניזה ואיזה לא חייבים, מה הכללים? האם עתוני כפר חב"ד וכדומה חייבים גניזה? או חוברות עבודה ללומד על משנה גמרא וכדומה? או רק ספרי קודש כמו סידור חומש?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
איזה דברים חייבים בגניזה ואיזה לא חייבים, מה הכללים? האם עתוני כפר חב"ד וכדומה חייבים גניזה? או חוברות עבודה ללומד על משנה גמרא וכדומה? או רק ספרי קודש כמו סידור חומש?
כל דברי תורה, בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה, וכן ברכות ותפילות שתקנו חז"ל, חייבים בגניזה[1].
על פי זה, עיתון כפר חב"ד והדומה לו, כיון שמכיל גם דברי תורה וזו מטרתו, טעון גניזה[2].
כמו כן חוברות עבודה לתלמידים המכילות שאלות בחומש או משנה וכדומה, אם יש בהן תוכן ממשי של דברי תורה חייבים בגניזה[3].
עיתון של חולין שיש בו מדור של דברי תורה (כגון: פרשת שבוע, הלכות), אותו דף טעון גניזה[4]. לעומת זאת עיתון או ספר של חולין שמשורבבות בו מדי פעם בדרך אגב גם מילים או משפטים בודדים של דברי תורה, ניתן להשליכו לאשפה כשהוא עטוף בשקית[5].
[1] ראה שוע"ר סי' שלד סי"ב ש"מצילין אותם מפני הדליקה ומכל מקום התורפה בשבת". וראה ט"ז יו"ד סי' רפג ס"ק ג.
[2] שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קסב: "בנוגע לעתונים שיש בהם מאמרים של תורה, פסוקים, פסקי הלכה וכיו"ב, הנה עתונים שנדפסו ע"י יראי אלוקים וזה מגמתם חייבים גניזה".
[3] שו"ת שבט הלוי שם: "מחברות מבחנים וכיו"ב שיש בהם דברי תורה ממש, וכן שכפולים וחוברות וכו' אין ספק כי כל אלה שיש בהם ד"ת חייבים בגניזה".
[4] בשם הגר"ש ואזנר, בספר גנזי הקודש עמ' רנג.
[5] יש בזה דעות שונות, ראה בספר גנזי הקודש פי"ד, ומה שכתבנו בפנים הוא ע"פ הוראת הגר"ש ואזנר שם עמ' רנג, וכמדומה שכן עמא דבר.