[1] שו"ע אה"ע (סי' יג ס"ה): "שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן ונתגיירו או נשתחררו, צריכות להמתין. ואפילו גר ואשתו עובדי כוכבים שנתגיירו, מפרישין אותם צ' יום, כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה".
[2] שו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' שג): "לדעתי אין לסדר להם הקידושין אלא אחרי ג' חדשים דהבחנה, כיון שבלאו הכי אסורים בביאה ויחוד".
[3] ראה שו"ע יו"ד (סי' קפט סכ"ח-כט): "זקנה שעברו עליה שלש עונות [שהם צ' יום (שם סכ"ז)] משהזקינה, ולא ראתה, הרי זו מסולקת דמים כו'. איזו היא זקנה, כל (שזקנה כל כך שראויה, טור) שקורין לה אימא בפניה מחמת זקנותה ואינה חוששת". וראה רמב"ם (הלכות איסורי ביאה פ"ט ה"ה): "ואי זו היא זקנה כל שקוראין לה זקנה ואינה מקפדת".
[4] שערי טוהר שער ג שערי דעת סוס"ק ט.
[5] ראה דגול מרבבה שם: "אם היא זקינה אין צריכה הפרשה, ואף שהחלקת מחוקק בס"ק ד' נסתפק בזה, היינו בנתגיירה היא ונשאת אח"כ לאחר, ובזה נאמר שדינו כמו בישראל, אבל בנתגיירו שניהם ונשארים יחד דלא משכחת כיוצא בזה בישראל אין צריכה הפרשה".
[6] בשו"ת תשובות והנהגות (הנ"ל) דייק כן מלשון הרמב"ם (גירושין פי"א הכ"א) והשו"ע (הנ"ל הערה 1) שכתבו "מפרישין אותם", משמע שלא די שיימנעו מביאה אלא צריך "הפרשה מכל מגורים בדירה יחד".