בשעה שהוציאו ספר תורה מארון הקודש נפל מתוכו ספר תורה אחר (כנראה מפני שקודם לכן הונח באופן לא יציב), מה צריך לעשות על פי הלכה
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
בקהילתנו יש אשה יהודיה שחיה עם גוי (רח"ל), היא רוצה להדליק נרות שבת אבל הבעיה שהיא חוזרת מאוחר מהעבודה, מה עליה לעשות? האם יש אפשרות שהיא תבקש מהגוי להדליק עבורה והיא תברך? הצענו לה להדליק מוקדם יותר עם תנאי אבל היא טוענת שלא נותנים לה להדליק במשרד? האם זה יועיל שתדליק נר של 24 שעות בבוקר כך שיהיה דלוק בכניסת השבת?
לא ניתן להדליק נר שבת ביום שישי בבוקר, גם אם זמן הבערה שלו ארוך וימשיך לדלוק בליל שבת; צריך שיהיה ניכר שההדלקה נעשית לכבוד שבת, ולכן הזמן המוקדם ביותר להדליק נר שבת הוא החל מ'פלג המנחה' דהיינו כשעה ורבע זמניות לפני צאת הכוכבים[1].
אך אפשר לבקש מהגוי שידליק את הנר לפני וסמוך לכניסת שבת באופן שימשיך לדלוק עד שהיא תגיע הביתה, ואז תברך היא על הנר לפני שתיהנה ממנו. נוסח הברכה במצב כזה הוא: "על הדלקת נר של שבת קודש"[2].
[1] שוע"ר סי' רסא ס"ה. שם סי' רסג ס"ו.
[2] שוע"ר סי' רסג סי"א: "בדיעבד ששכחה ולא הדליקה קודם בין השמשות ונזכרה בבין השמשות יש להתיר לה לצוות לנכרי להדליק ושתברך היא קודם שתהנה לאורן (דכיון שעיקר מצות הדלקת נר שבת אינה ההדלקה בלבד אלא ההנאה והתשמיש לאורה היא עיקר המצוה אלא שההדלקה היא התחלה והכנה למצוה זו ולכן מברכים עליה וזו ששכחה ולא בירכה בתחלת המצוה יכולה לברך קודם עיקר המצוה דהיינו קודם שתהנה לאורן)".
ושם קונטרס אחרון ס"ק ג: "אף שהפסיקה הרבה אח"כ אין בכך כלום. ובפרט דהכא י"ל דמיקרי עובר לעשייתן, שאינה נהנית מן האור עד לאחר הברכה כמ"ש רמ"א כו'. הכא אין ההדלקה גמר המצוה אלא ההנאה לאורה כו', והנאה זו היא לישראל ולכן יכול לברך כו', ומסתברא לברך אז על הדלקת הנר".
