א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
בקהילתנו יש אשה יהודיה שחיה עם גוי (רח"ל), היא רוצה להדליק נרות שבת אבל הבעיה שהיא חוזרת מאוחר מהעבודה, מה עליה לעשות? האם יש אפשרות שהיא תבקש מהגוי להדליק עבורה והיא תברך? הצענו לה להדליק מוקדם יותר עם תנאי אבל היא טוענת שלא נותנים לה להדליק במשרד? האם זה יועיל שתדליק נר של 24 שעות בבוקר כך שיהיה דלוק בכניסת השבת?
לא ניתן להדליק נר שבת ביום שישי בבוקר, גם אם זמן הבערה שלו ארוך וימשיך לדלוק בליל שבת; צריך שיהיה ניכר שההדלקה נעשית לכבוד שבת, ולכן הזמן המוקדם ביותר להדליק נר שבת הוא החל מ'פלג המנחה' דהיינו כשעה ורבע זמניות לפני צאת הכוכבים[1].
אך אפשר לבקש מהגוי שידליק את הנר לפני וסמוך לכניסת שבת באופן שימשיך לדלוק עד שהיא תגיע הביתה, ואז תברך היא על הנר לפני שתיהנה ממנו. נוסח הברכה במצב כזה הוא: "על הדלקת נר של שבת קודש"[2].
[1] שוע"ר סי' רסא ס"ה. שם סי' רסג ס"ו.
[2] שוע"ר סי' רסג סי"א: "בדיעבד ששכחה ולא הדליקה קודם בין השמשות ונזכרה בבין השמשות יש להתיר לה לצוות לנכרי להדליק ושתברך היא קודם שתהנה לאורן (דכיון שעיקר מצות הדלקת נר שבת אינה ההדלקה בלבד אלא ההנאה והתשמיש לאורה היא עיקר המצוה אלא שההדלקה היא התחלה והכנה למצוה זו ולכן מברכים עליה וזו ששכחה ולא בירכה בתחלת המצוה יכולה לברך קודם עיקר המצוה דהיינו קודם שתהנה לאורן)".
ושם קונטרס אחרון ס"ק ג: "אף שהפסיקה הרבה אח"כ אין בכך כלום. ובפרט דהכא י"ל דמיקרי עובר לעשייתן, שאינה נהנית מן האור עד לאחר הברכה כמ"ש רמ"א כו'. הכא אין ההדלקה גמר המצוה אלא ההנאה לאורה כו', והנאה זו היא לישראל ולכן יכול לברך כו', ומסתברא לברך אז על הדלקת הנר".
