מלחתי בשר בהמה לפני ניקור. מה הדין?
הכר את הגר
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
מלחתי בשר בהמה לפני ניקור. מה הדין?
חתיכות הבשר שהיו דבוקות בחלב בשעת המליחה אסורות, ושאר חתיכות הבשר – אם יש בהן שישים כנגד החתיכות הדבוקות לחלב הרי הן מותרות לאחר שיקלפו אותן קצת, ואם אין שישים הכל אסור[1].
אם החלב עצמו הוסר קודם המליחה ורק החוטים והקרומות האסורים נשארו בשעת המליחה, במקום הפסד קצת אפשר להקל להתיר הכל לאחר קילוף החתיכות שנגעו בחוטים ובקרומים בשעת המליחה[2].
[1] שו"ע יו"ד סי' קה ס"ט ברמ"א: "ולפי שאין אנו בקיאין בין בשר שמן לכחוש נוהגין לשער בכל מליחה בששים כמו בבישול, דאם איכא ששים בין הכל ביחד נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה אז הכל שרי מלבד אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה, מיהו אותה החתיכה שהאיסור נגע בה צריך קליפה מעט ואם אינו יודע איזה נגע הכל שרי, ואם אין ששים הכל אסור".
[2] שו"ע יו"ד סי' סד ס"כ: "אין מולחין הבשר קודם שיסירו החוטין והקרומות האסורים כו', ואם מלחם מסירם אחר כך". ובהגהת הרמ"א: "ויש אומרין דבעינן ששים כמו בשאר חלב הנמלח עם בשר דקיימא לן בששים כמו שיתבאר סימן ק"ה. ויש להקל להתירו על ידי קליפה אם יש בו הפסד קצת מאחר דיש מתירין אפילו בלא קליפה, וגם אין שייך לגזור משום חלב שמן דמפעפע, דכל הקרומים אינם רק חלב כחוש".