מלחתי בשר בהמה לפני ניקור. מה הדין?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מלחתי בשר בהמה לפני ניקור. מה הדין?
חתיכות הבשר שהיו דבוקות בחלב בשעת המליחה אסורות, ושאר חתיכות הבשר – אם יש בהן שישים כנגד החתיכות הדבוקות לחלב הרי הן מותרות לאחר שיקלפו אותן קצת, ואם אין שישים הכל אסור[1].
אם החלב עצמו הוסר קודם המליחה ורק החוטים והקרומות האסורים נשארו בשעת המליחה, במקום הפסד קצת אפשר להקל להתיר הכל לאחר קילוף החתיכות שנגעו בחוטים ובקרומים בשעת המליחה[2].
[1] שו"ע יו"ד סי' קה ס"ט ברמ"א: "ולפי שאין אנו בקיאין בין בשר שמן לכחוש נוהגין לשער בכל מליחה בששים כמו בבישול, דאם איכא ששים בין הכל ביחד נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה אז הכל שרי מלבד אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה, מיהו אותה החתיכה שהאיסור נגע בה צריך קליפה מעט ואם אינו יודע איזה נגע הכל שרי, ואם אין ששים הכל אסור".
[2] שו"ע יו"ד סי' סד ס"כ: "אין מולחין הבשר קודם שיסירו החוטין והקרומות האסורים כו', ואם מלחם מסירם אחר כך". ובהגהת הרמ"א: "ויש אומרין דבעינן ששים כמו בשאר חלב הנמלח עם בשר דקיימא לן בששים כמו שיתבאר סימן ק"ה. ויש להקל להתירו על ידי קליפה אם יש בו הפסד קצת מאחר דיש מתירין אפילו בלא קליפה, וגם אין שייך לגזור משום חלב שמן דמפעפע, דכל הקרומים אינם רק חלב כחוש".