מי שהוריו אוכלים בשר בהכשר 'הרבנות', והוא קיבל על עצמו לאכול רק בשר בהכשר 'בד"ץ', והם מזמינים אותו לאכול עימהם בכליהם, ומבטיחים לבשל עבורו בשר
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
סעודת פורים הנמשכת למוצאי פורים, כיצד דין אמירת ועל הניסים בברכת המזון? ומתי עדיף להתפלל ערבית?
בברכת המזון של סעודת פורים אומרים על הניסים גם אם כבר עבר צאת הכוכבים של מוצאי פורים, כי הכל הולך אחר תחילת הסעודה שהיתה בפורים[1].
במה דברים אמורים, כשעדיין לא התפלל ערבית, אבל אם התפלל ערבית באמצע הסעודה שוב אינו אומר ועל הניסים בברכת המזון[2].
מסיבה זו יש מקום לומר שכל שאפשר להתפלל ערבית בציבור ובזמנה אחרי סיום הסעודה יש להעדיף תפילה אחרי הסעודה מאשר באמצע הסעודה, כדי שלא יפסיד אמירת ועל הניסים בברכת המזון[3].
[1] שו"ע אדה"ז סי' קפח סי"ז: "היה אוכל בשבת ונמשכה סעודתו עד שחשיכה אפילו כמה שעות בלילה מזכיר של שבת בברכת המזון לפי שהכל הולך אחר התחלת הסעודה שאז חל עליו חיוב הזכרה מעין המאורע ולא נפקע ממנו חיוב זה ביציאת היום. וה"ה לראש חודש חנוכה ופורים".
[2] שם: "והוא שלא התפלל ערבית אף על פי שהציבור התפללו כבר אבל אם התפלל ערבית אפילו מבעוד יום באמצע סעודתו שוב אינו מזכיר מעין המאורע של אותו היום אפילו מברך ג"כ מבעוד יום ואצ"ל מי שנמשכה סעודתו למוצאי שבת והתפלל ערבית שאינו מזכיר עוד של שבת בברכת המזון ואף על פי שלסברא ראשונה שהכל הולך אחר התחלת סעודה היה ראוי להזכיר גם אחר תפלת ערבית מכל מקום יהא נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה התפלל תפלת יום שלאחריו ואח"כ מזכיר יום העבר".
[3] בספר מקור חיים סי' תרצה ס"ג מסופר על בעל החות יאיר רבי יאיר בכרך: "אדוני אבי הגאון ז"ל לא התפלל ערבית עד אחר הסעודה וברכת המזון".
