מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
סעודת פורים הנמשכת למוצאי פורים, כיצד דין אמירת ועל הניסים בברכת המזון? ומתי עדיף להתפלל ערבית?
בברכת המזון של סעודת פורים אומרים על הניסים גם אם כבר עבר צאת הכוכבים של מוצאי פורים, כי הכל הולך אחר תחילת הסעודה שהיתה בפורים[1].
במה דברים אמורים, כשעדיין לא התפלל ערבית, אבל אם התפלל ערבית באמצע הסעודה שוב אינו אומר ועל הניסים בברכת המזון[2].
מסיבה זו יש מקום לומר שכל שאפשר להתפלל ערבית בציבור ובזמנה אחרי סיום הסעודה יש להעדיף תפילה אחרי הסעודה מאשר באמצע הסעודה, כדי שלא יפסיד אמירת ועל הניסים בברכת המזון[3].
[1] שו"ע אדה"ז סי' קפח סי"ז: "היה אוכל בשבת ונמשכה סעודתו עד שחשיכה אפילו כמה שעות בלילה מזכיר של שבת בברכת המזון לפי שהכל הולך אחר התחלת הסעודה שאז חל עליו חיוב הזכרה מעין המאורע ולא נפקע ממנו חיוב זה ביציאת היום. וה"ה לראש חודש חנוכה ופורים".
[2] שם: "והוא שלא התפלל ערבית אף על פי שהציבור התפללו כבר אבל אם התפלל ערבית אפילו מבעוד יום באמצע סעודתו שוב אינו מזכיר מעין המאורע של אותו היום אפילו מברך ג"כ מבעוד יום ואצ"ל מי שנמשכה סעודתו למוצאי שבת והתפלל ערבית שאינו מזכיר עוד של שבת בברכת המזון ואף על פי שלסברא ראשונה שהכל הולך אחר התחלת סעודה היה ראוי להזכיר גם אחר תפלת ערבית מכל מקום יהא נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה התפלל תפלת יום שלאחריו ואח"כ מזכיר יום העבר".
[3] בספר מקור חיים סי' תרצה ס"ג מסופר על בעל החות יאיר רבי יאיר בכרך: "אדוני אבי הגאון ז"ל לא התפלל ערבית עד אחר הסעודה וברכת המזון".
