למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
הכר את הגר
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
אדמו"ר הזקן כותב[1] שמנהג העולם לברך "ברוך מציב גבול אלמנה" בשם ומלכות רק על "בתי כנסיות שמתפללין בתוכם". למעשה לא ראינו אצל חסידים שיברכו ברכה זו בשם ומלכות גם על בתי כנסיות. בטעם הדבר יש לומר, כי יש מקום להבין שכוונת אדה"ז דווקא לאותם בתי כנסת המיוחדים לתפילה בלבד ויש בהם קדושה גמורה של בית הכנסת. אבל בזמננו שהרבה בתי כנסת נבנים מתחילה על תנאי שיוכלו לעשות בהם גם שימושים שמעיקר הדין אסורים בבית הכנסת[2], וגם אם לא התנו במפורש – הרבה סומכים על כך ש'לב בית דין מתנה עליהם' וכאילו התנו כן[3], אולי משום כך לא נהגו לברך אפילו על בתי כנסיות[4].
[1] סדר ברכת הנהנין פי"ג הי"א.
[2] ראה ביאור הלכה סי' קנא סי"א ד"ה אבל בב"כ שבא"י, שנוטה להקל שמועיל תנאי גם בבתי כנסיות שבארץ ישראל.
[3] כמבואר בשו"ת קרן לדוד סי' לז ד"ה אלא דבאמת.
[4] וגם אותם בתי כנסיות שמקפידים לא לאכול ולשתות כלל בתוך היכל בית הכנסת עצמו, מכל מקום בדרך כלל גם הם עושים סעודות ואירועים בחדר צדדי בתוך אותו מבנה, נמצא שבכל אופן אין כל המבנה של בית הכנסת קדוש בקדושה החמורה של בית הכנסת, ועל כן אין מברכים על ראייתו "מציב גבול אלמנה", כי יתכן שלא נהגו לברך ברכה זו אלא על מבנה שכולו קדוש בקדושת בית הכנסת.