למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
דעת הצמח צדק בפאה נכרית
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
אדמו"ר הזקן כותב[1] שמנהג העולם לברך "ברוך מציב גבול אלמנה" בשם ומלכות רק על "בתי כנסיות שמתפללין בתוכם". למעשה לא ראינו אצל חסידים שיברכו ברכה זו בשם ומלכות גם על בתי כנסיות. בטעם הדבר יש לומר, כי יש מקום להבין שכוונת אדה"ז דווקא לאותם בתי כנסת המיוחדים לתפילה בלבד ויש בהם קדושה גמורה של בית הכנסת. אבל בזמננו שהרבה בתי כנסת נבנים מתחילה על תנאי שיוכלו לעשות בהם גם שימושים שמעיקר הדין אסורים בבית הכנסת[2], וגם אם לא התנו במפורש – הרבה סומכים על כך ש'לב בית דין מתנה עליהם' וכאילו התנו כן[3], אולי משום כך לא נהגו לברך אפילו על בתי כנסיות[4].
[1] סדר ברכת הנהנין פי"ג הי"א.
[2] ראה ביאור הלכה סי' קנא סי"א ד"ה אבל בב"כ שבא"י, שנוטה להקל שמועיל תנאי גם בבתי כנסיות שבארץ ישראל.
[3] כמבואר בשו"ת קרן לדוד סי' לז ד"ה אלא דבאמת.
[4] וגם אותם בתי כנסיות שמקפידים לא לאכול ולשתות כלל בתוך היכל בית הכנסת עצמו, מכל מקום בדרך כלל גם הם עושים סעודות ואירועים בחדר צדדי בתוך אותו מבנה, נמצא שבכל אופן אין כל המבנה של בית הכנסת קדוש בקדושה החמורה של בית הכנסת, ועל כן אין מברכים על ראייתו "מציב גבול אלמנה", כי יתכן שלא נהגו לברך ברכה זו אלא על מבנה שכולו קדוש בקדושת בית הכנסת.