למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
אדמו"ר הזקן כותב[1] שמנהג העולם לברך "ברוך מציב גבול אלמנה" בשם ומלכות רק על "בתי כנסיות שמתפללין בתוכם". למעשה לא ראינו אצל חסידים שיברכו ברכה זו בשם ומלכות גם על בתי כנסיות. בטעם הדבר יש לומר, כי יש מקום להבין שכוונת אדה"ז דווקא לאותם בתי כנסת המיוחדים לתפילה בלבד ויש בהם קדושה גמורה של בית הכנסת. אבל בזמננו שהרבה בתי כנסת נבנים מתחילה על תנאי שיוכלו לעשות בהם גם שימושים שמעיקר הדין אסורים בבית הכנסת[2], וגם אם לא התנו במפורש – הרבה סומכים על כך ש'לב בית דין מתנה עליהם' וכאילו התנו כן[3], אולי משום כך לא נהגו לברך אפילו על בתי כנסיות[4].
[1] סדר ברכת הנהנין פי"ג הי"א.
[2] ראה ביאור הלכה סי' קנא סי"א ד"ה אבל בב"כ שבא"י, שנוטה להקל שמועיל תנאי גם בבתי כנסיות שבארץ ישראל.
[3] כמבואר בשו"ת קרן לדוד סי' לז ד"ה אלא דבאמת.
[4] וגם אותם בתי כנסיות שמקפידים לא לאכול ולשתות כלל בתוך היכל בית הכנסת עצמו, מכל מקום בדרך כלל גם הם עושים סעודות ואירועים בחדר צדדי בתוך אותו מבנה, נמצא שבכל אופן אין כל המבנה של בית הכנסת קדוש בקדושה החמורה של בית הכנסת, ועל כן אין מברכים על ראייתו "מציב גבול אלמנה", כי יתכן שלא נהגו לברך ברכה זו אלא על מבנה שכולו קדוש בקדושת בית הכנסת.
פה ניתן להקדיש.
תוכן