למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
למה לא רואים שנוהגים לברך "ברוך… מציב גבול אלמנה" כשרואים בית כנסת?
אדמו"ר הזקן כותב[1] שמנהג העולם לברך "ברוך מציב גבול אלמנה" בשם ומלכות רק על "בתי כנסיות שמתפללין בתוכם". למעשה לא ראינו אצל חסידים שיברכו ברכה זו בשם ומלכות גם על בתי כנסיות. בטעם הדבר יש לומר, כי יש מקום להבין שכוונת אדה"ז דווקא לאותם בתי כנסת המיוחדים לתפילה בלבד ויש בהם קדושה גמורה של בית הכנסת. אבל בזמננו שהרבה בתי כנסת נבנים מתחילה על תנאי שיוכלו לעשות בהם גם שימושים שמעיקר הדין אסורים בבית הכנסת[2], וגם אם לא התנו במפורש – הרבה סומכים על כך ש'לב בית דין מתנה עליהם' וכאילו התנו כן[3], אולי משום כך לא נהגו לברך אפילו על בתי כנסיות[4].
[1] סדר ברכת הנהנין פי"ג הי"א.
[2] ראה ביאור הלכה סי' קנא סי"א ד"ה אבל בב"כ שבא"י, שנוטה להקל שמועיל תנאי גם בבתי כנסיות שבארץ ישראל.
[3] כמבואר בשו"ת קרן לדוד סי' לז ד"ה אלא דבאמת.
[4] וגם אותם בתי כנסיות שמקפידים לא לאכול ולשתות כלל בתוך היכל בית הכנסת עצמו, מכל מקום בדרך כלל גם הם עושים סעודות ואירועים בחדר צדדי בתוך אותו מבנה, נמצא שבכל אופן אין כל המבנה של בית הכנסת קדוש בקדושה החמורה של בית הכנסת, ועל כן אין מברכים על ראייתו "מציב גבול אלמנה", כי יתכן שלא נהגו לברך ברכה זו אלא על מבנה שכולו קדוש בקדושת בית הכנסת.
פה ניתן להקדיש.
תוכן