א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
שני קברים אחד ליד השני, ועל אחד הקברים המשפחה נטעה עץ שכיום מפריע ומזיק לקבר השני, ואין דרך למצוא את המשפחה. האם מותר לחתוך את העץ?
עקרונית, עץ ששייך לראובן וענפיו מתפשטים ומזיקים בשטח של שמעון, רשאי שמעון לקצוץ את הענפים המזיקים בשטחו[1], אך הענפים הקצוצים עצמם שייכים לבעל העץ ואין לקחתם או לאבדם ללא רשותו[2].
בנידון דידן, לפני כל פעולה יש לפנות תחילה להנהלת בית החיים, כי יתכן שיש להם כללים וחוקים בעניינים כגון דא ועל דעת כך רכשו הצדדים את חלקות הקבר.
[1] שו"ע סי' קנה סכ"ו: "מי שהיה אילן חבירו נוטה לתוך שדהו, קוצץ כו'". ושם סכ"ח: "ראובן יש לו תאנה והנוף (פי' חלק האילן שעל הארץ היינו נופו של אילן) נוטה על עלייתו של לוי ומעכבו מלהטיח גגו, יכול לוי לקוץ הנוף המעכבו".
[2] רמ"א סי' קסז ס"ב: "אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר הולכין אחר העיקר והכל שלו". שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סי' מג: "תלוי רק בגוף האילן במקום יציאתו מן הקרקע אם עומד בשדה ראובן אף שכל השרשין וגם הענפים ועליונו של האילן הוא בשל שמעון שייך לראובן".
