מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
הכנתי חנוכיה להדליק בה בשמן ובפתילות, ולאחר שסיימתי לברך מישהו נתקל בה והיא התהפכה על תכולתה. לאחר שאכין אותה שוב להדלקה, האם עלי לחזור ולברך? ומה הדין אילו היתה לפני חנוכיה נוספת מוכנה להדלקה (של אדם נוסף מבני הבית) כך שאני יכול להדליק אותה מיד, האם צריך לברך שוב?
בשני המקרים אין לחזור ולברך.
מצאנו בדיני ברכות הנהנין שאם אבד לו התפוח שבירך עליו ולא היה תפוח אחר לפניו או לא היה בדעתו על האחר, שצריך לחזור ולברך (שו"ע אדה"ז סי' רו סי"א). וכיו"ב גם גבי ברכת המצוות, כתפילין, ציצית, שופר ולולב, מצאנו שאם נפסל זה שבירך עליו י"א שצריך לחזור ולברך (ראה משנה ברורה סי' ח ס"ק ל, שם סי' כה סוף ס"ק נ).
אמנם, בנר חנוכה שאין המצווה חלה על חפצא מסוימת יש מקום לומר דשאני, ולא יחזור ויברך, שהרי היה יכול להדליק לא במנורה זו אלא בנר אחר כבר בתחילה. כן כתב הרב שמואל אליעזר שטרן בשביבי הלוי סי' פ. ועי"ש עוד סי' עט מ"ש הרב וואזנר שספק בידו, ומה שירצה יעשה. והעיקר למעשה כדברי השביבי אש, על על פנים מצד ספק ברכות להקל.
