הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
הכנתי חנוכיה להדליק בה בשמן ובפתילות, ולאחר שסיימתי לברך מישהו נתקל בה והיא התהפכה על תכולתה. לאחר שאכין אותה שוב להדלקה, האם עלי לחזור ולברך? ומה הדין אילו היתה לפני חנוכיה נוספת מוכנה להדלקה (של אדם נוסף מבני הבית) כך שאני יכול להדליק אותה מיד, האם צריך לברך שוב?
בשני המקרים אין לחזור ולברך.
מצאנו בדיני ברכות הנהנין שאם אבד לו התפוח שבירך עליו ולא היה תפוח אחר לפניו או לא היה בדעתו על האחר, שצריך לחזור ולברך (שו"ע אדה"ז סי' רו סי"א). וכיו"ב גם גבי ברכת המצוות, כתפילין, ציצית, שופר ולולב, מצאנו שאם נפסל זה שבירך עליו י"א שצריך לחזור ולברך (ראה משנה ברורה סי' ח ס"ק ל, שם סי' כה סוף ס"ק נ).
אמנם, בנר חנוכה שאין המצווה חלה על חפצא מסוימת יש מקום לומר דשאני, ולא יחזור ויברך, שהרי היה יכול להדליק לא במנורה זו אלא בנר אחר כבר בתחילה. כן כתב הרב שמואל אליעזר שטרן בשביבי הלוי סי' פ. ועי"ש עוד סי' עט מ"ש הרב וואזנר שספק בידו, ומה שירצה יעשה. והעיקר למעשה כדברי השביבי אש, על על פנים מצד ספק ברכות להקל.
