א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
הכנתי חנוכיה להדליק בה בשמן ובפתילות, ולאחר שסיימתי לברך מישהו נתקל בה והיא התהפכה על תכולתה. לאחר שאכין אותה שוב להדלקה, האם עלי לחזור ולברך? ומה הדין אילו היתה לפני חנוכיה נוספת מוכנה להדלקה (של אדם נוסף מבני הבית) כך שאני יכול להדליק אותה מיד, האם צריך לברך שוב?
בשני המקרים אין לחזור ולברך.
מצאנו בדיני ברכות הנהנין שאם אבד לו התפוח שבירך עליו ולא היה תפוח אחר לפניו או לא היה בדעתו על האחר, שצריך לחזור ולברך (שו"ע אדה"ז סי' רו סי"א). וכיו"ב גם גבי ברכת המצוות, כתפילין, ציצית, שופר ולולב, מצאנו שאם נפסל זה שבירך עליו י"א שצריך לחזור ולברך (ראה משנה ברורה סי' ח ס"ק ל, שם סי' כה סוף ס"ק נ).
אמנם, בנר חנוכה שאין המצווה חלה על חפצא מסוימת יש מקום לומר דשאני, ולא יחזור ויברך, שהרי היה יכול להדליק לא במנורה זו אלא בנר אחר כבר בתחילה. כן כתב הרב שמואל אליעזר שטרן בשביבי הלוי סי' פ. ועי"ש עוד סי' עט מ"ש הרב וואזנר שספק בידו, ומה שירצה יעשה. והעיקר למעשה כדברי השביבי אש, על על פנים מצד ספק ברכות להקל.
