א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
אשה שראתה דם בשעה 4:00, ולפי החישובים עונת חשש וסת ההפלגה יוצאת בלילה, האם היא צריכה לשים שעון מעורר לקום ב4:00 לפנות בוקר? (ראה שוע"ר סי' קפט סק"ד) ואם תאמר שתבדוק כשתקום גם אם כבר לאחר הזריחה, האם בכל חשש וסת שאינו קבוע שעברה עונתה ולא בדקה רצוי שתבדוק?
[1] טעם המנהג כנראה הוא כי על בדיקה בעונת וסת שאינה קבועה כותב אדה"ז הלשון "לכתחלה" (סי' קפט ס"ק ד), וידוע ששעת הדחק דינה כדיעבד – ראה שוע"ר סי' פט ס"א, ולקום באמצע הלילה הוא ענין של דוחק.
[2] מלשון שוע"ר (סי' קפט ס"ק ד) "צריכה לבדוק עצמה לכתחלה בשעת הוסת או אחריו באותה עונה אע"פ שעדיין לא קבעתו", משמע שכל תועלת הבדיקה היא רק בתוך העונה. וכן כתב בשו"ת קנה בשם (ח"א סו"ס סב): "בחשש של וסת שאינו קבוע פשוט הוא שאין מקום כלל לחייבה בבדיקה לאחר שעבר עונת וסתה, דכיון שעבר הוסת ולא בדקה תו ליכא עליה עוד שום חיוב בדיקה כדי לטהר הוסת, אלא דלכתחילה רמיא עליה לבדוק בתוך עונת הוסת ותו לא מידי". (ועיין עוד מדריך לטהרת המשפחה עמ' 189. מקוה ישראל פי"א הערה 11. קובץ שפתי חכמים ח"א עמ' סב. עיקרי הדינים על ספר חכמת אדם הלכות נדה פ"ג הערה י.
