מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
יש לי אפשרות לבחור בין שני אתרוגים, האחד נקי מכתמי עלים (בלעטלאך בלע"ז) אך צורתו אינה כל כך יפה, והשני גידולו יפה אך אינו לגמרי נקי מכתמי עלים, איזה מהם להעדיף?
אתרוג שגידולו נאה, כלומר שבנוי כמגדל שהולך ומיצר מלמטה למעלה בשיפוע, עדיף על אתרוג נקי מכתמי עלים.
לכל לראש צריך לוודא שהאתרוג יהיה ללא שום חשש בכשרותו (ספר חיים וברכה אות סד. אלף המגן סו"ס תרמ"ח), ורק אחר כך מחפשים שיהיה גם מהודר במראהו וצורתו.
בנוגע להידור, בעניין כתמי-עלים המכונים 'בלעטלאך' מבואר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (סי' תרמח סכ"ג) שהם נחשבים 'מראה אתרוג' ואינם 'שינוי מראה' הפוסל, כיון "שרגילות הוא להיות כך הרבה אתרוגים".
מאידך, מצאנו בפוסקים שיש הידור בצורת האתרוג שיהיה בנוי כמגדל, כלומר רחב מלמטה והולך ומיצר כלפי מעלה בשיפוע, ושלא יהיה ככדור ואפילו לא דומה קצת לכדור (תפארת ישראל על המשניות סוכה פ"ג ס"ק לז. חיים וברכה אות סה. אלף המגן למטה אפרים סי' תרמח וקונטרס אחרון ס"ק ה).
על פי זה נראה שיש להעדיף גידול נאה על פני נקיות מכתמי עלים.
וכן ראיתי בספר אשרי האיש או"ח ח"ג פל"א סכ"ו, ובספר המינים המהודרים (מרמורשטיין עמ' עט) בשם ספר הליכות והנהגות להגריש"א.
