מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
יש לי אפשרות לבחור בין שני אתרוגים, האחד נקי מכתמי עלים (בלעטלאך בלע"ז) אך צורתו אינה כל כך יפה, והשני גידולו יפה אך אינו לגמרי נקי מכתמי עלים, איזה מהם להעדיף?
אתרוג שגידולו נאה, כלומר שבנוי כמגדל שהולך ומיצר מלמטה למעלה בשיפוע, עדיף על אתרוג נקי מכתמי עלים.
לכל לראש צריך לוודא שהאתרוג יהיה ללא שום חשש בכשרותו (ספר חיים וברכה אות סד. אלף המגן סו"ס תרמ"ח), ורק אחר כך מחפשים שיהיה גם מהודר במראהו וצורתו.
בנוגע להידור, בעניין כתמי-עלים המכונים 'בלעטלאך' מבואר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (סי' תרמח סכ"ג) שהם נחשבים 'מראה אתרוג' ואינם 'שינוי מראה' הפוסל, כיון "שרגילות הוא להיות כך הרבה אתרוגים".
מאידך, מצאנו בפוסקים שיש הידור בצורת האתרוג שיהיה בנוי כמגדל, כלומר רחב מלמטה והולך ומיצר כלפי מעלה בשיפוע, ושלא יהיה ככדור ואפילו לא דומה קצת לכדור (תפארת ישראל על המשניות סוכה פ"ג ס"ק לז. חיים וברכה אות סה. אלף המגן למטה אפרים סי' תרמח וקונטרס אחרון ס"ק ה).
על פי זה נראה שיש להעדיף גידול נאה על פני נקיות מכתמי עלים.
וכן ראיתי בספר אשרי האיש או"ח ח"ג פל"א סכ"ו, ובספר המינים המהודרים (מרמורשטיין עמ' עט) בשם ספר הליכות והנהגות להגריש"א.
