א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
יש לי אפשרות לבחור בין שני אתרוגים, האחד נקי מכתמי עלים (בלעטלאך בלע"ז) אך צורתו אינה כל כך יפה, והשני גידולו יפה אך אינו לגמרי נקי מכתמי עלים, איזה מהם להעדיף?
אתרוג שגידולו נאה, כלומר שבנוי כמגדל שהולך ומיצר מלמטה למעלה בשיפוע, עדיף על אתרוג נקי מכתמי עלים.
לכל לראש צריך לוודא שהאתרוג יהיה ללא שום חשש בכשרותו (ספר חיים וברכה אות סד. אלף המגן סו"ס תרמ"ח), ורק אחר כך מחפשים שיהיה גם מהודר במראהו וצורתו.
בנוגע להידור, בעניין כתמי-עלים המכונים 'בלעטלאך' מבואר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (סי' תרמח סכ"ג) שהם נחשבים 'מראה אתרוג' ואינם 'שינוי מראה' הפוסל, כיון "שרגילות הוא להיות כך הרבה אתרוגים".
מאידך, מצאנו בפוסקים שיש הידור בצורת האתרוג שיהיה בנוי כמגדל, כלומר רחב מלמטה והולך ומיצר כלפי מעלה בשיפוע, ושלא יהיה ככדור ואפילו לא דומה קצת לכדור (תפארת ישראל על המשניות סוכה פ"ג ס"ק לז. חיים וברכה אות סה. אלף המגן למטה אפרים סי' תרמח וקונטרס אחרון ס"ק ה).
על פי זה נראה שיש להעדיף גידול נאה על פני נקיות מכתמי עלים.
וכן ראיתי בספר אשרי האיש או"ח ח"ג פל"א סכ"ו, ובספר המינים המהודרים (מרמורשטיין עמ' עט) בשם ספר הליכות והנהגות להגריש"א.
