אתרוגי קלבריה בזמננו

אתרוגי קלבריא היו חשובים אצל כל רבותינו נשיאנו ביותר, וכתב הרש"ב: "אתרוגי קאלאברע אצלי במעלה יותר מכל האתרוגים שבעולם" (אג"ק שלו ח"ע מ' ס"ד) אולם כבר כתב הרבי במכתב כמדומה משנת תשט"ו עורר שיש שם הרכבות, ולכן רצה שיטעו צאצאים מקלבריה בארץ ישראל בכפר חב"ד, וכן עשו. כיום – על פי השמועה (ראה גיליון בית משיח 1038 עמ' 62) מדווחים בני משפחת מטוסוב שלמעלה משמונים אחוז מהעצים שם מורכבים. לדבריהם, מומחה יודע לראות בבירור על העץ אם הוא מורכב. טעם ההרכבה, מפני שעץ המורכב מחזיק זמן קצר כעשר שנים מה שאין כן המרוכב מחזיק עשרים שנה והגויים צריכים אותם לתעשיית בשמים תרופות משקאות משחות וריבות, והם מרגישים שקונים מהם הרבה יהודים ומרוויחים היטב (וכפי שמביא בכתבה שבשנת תשמ"ב בכל צרפת היון רק 200 אתרוגי קלבריה, וכיום יש שם לפחות 2,000 – וכ"ה בארץ ישראל). ועוד, לענ"ד וודאי יש עצים שנשתלו מהמורכבים ולא יזהו בהם בגזע את סמל ההרכבה וע"כ יש לקנות אתרוג כפר חב"ד בתוספת לקלבריה, ולנענע את שניהם שהרי הכפר חב"ד הוא וודאי שאינו מורכב, שהרי הוא צאצא של אתרוג של הרבי, וידוע המעשה עם אדמו"ר המהר"ש שהסביר אודות אתרוגו של רלוי"צ מבארדיטשוב שאפילו באתרוגי קורפו שמר עליו האקלים שיפול שתיל כשר.

הטעם שאתרוגי קלבריה חשובים אצל הרש"ב יותר מכל האתרוגים, מפני שהם היחידים לדידן שיש להם מסורת ולא רק חזקה, ראה ספר טהרת אתרוגים (ח"א פ"ד) – אלא שכאמור לעיל כיום יש הרבה מורכבים ורוב מורכבים, והאתרוגים המורכבים דומים בתוארם ממש להבלתי מורכבים (בקונטרס פרי עץ הדר בסוף ספר מנחת יהודה וירושלים, קעלער, ענף ב' עמ' 169 והלאה), וענין המסורת הוא כמ"ש אדה"ז ממשה רבינו, וראה בשו"ת חתם סופר, קובץ תשובות סי' כה, שמשם לקחו כל שנה וזוהי מסורת, מה שאין כן אם ימצא תימצא מקום שמעולם לא דרכה שם רגל אדם, ויש חזקה לאתרוגים שם, זה עדיין לא מספיק, כיון שסוף כל סוף אין מסורת.

ביחס לאתרוגי ארץ ישראל – יש לחלק בין אתרוגי יפו לאתרוגי צפת, אתרוגי יפו אינם מאתרוגי א"י המקוריים, אלא מאתרוגים שבאו מקורפו שנלקחו מגינתו של סיר משה מונטפיורי שהובאו מקורבו (ספר מסורת האתרוג, פרנקל, עמ' לה), ובשנת תרל"ז אסר אותם הבד"צ של ירושלים ברשות הרב שמואל סלנט, עד שיבדקום מומחים (שם מ"ג). אף שהפולמוס על אתרוגי יפו לא היה לשם שמים, כפי הנראה נתקיים בהם אין עשן בלי אש (שם מ"ט), וגם הרבנים שחתמו על כשרותו, היו משתדלים להשיג גם אתרוג לברכה מסביבות צפת (שם נ"ז). מסקנת הדברים שכבר בטלה החזקה עליה דיבר בשו"ת אבני נזר חו"מ סי' קטו שאתרוגי ארץ ישראל ככלל יש בהם מסורת (וע"ע בכ"ז בספר טהרת האתרוגים מעמ' רסד). אתרוגים מסביבות צפת (אם אל פאחים) היו יותר שמורים מאתרוגי יפו, ולכן הזמין לעצמו הרבי הרש"ב בשנת תרס"א גם אתרוג משם (אג"ק שלו ח"ג עמ' שג). אתרוגים אלו היו גם בעלי חזקה מדור דור עד זמן הבית יוסף (מסורת האתרוג עמ' נו) ובשנת תרל"ז-תרל"ח נבדוק ולא נמצאה בהם שום ריעותא של הרכבה (שם עמ' נח. וע"ע עמ' צ) וגם בשנת תרפ"ב עדיין היו שם אתרוגים מוחזקים, כפי שעולה ממכתבו של המנחת אלעזר (ח"ג סי' עז) ומשם לקח החזון איש אתרוג בשנת תרצ"ה והלאה, אבל כפי הנראה חזקה יש להם מסורת אין להם, ומכל מקום משנת תש"ח לא דרכה שם רגל אדם כעשרים שנה, ובמילא בטלה החזקה המיוחדת שהיתה שם (עמ' רכב).

בעלון "הסיפור שלי" י"ב תשרי תשע"ז מובא שהרבי אמר בתש"ל: "שלאחרונה ישנם קשיים להביא אתרוגים מאיטליה. בגלל שגם שם החלה התופעה של הרכבות. ושם קשה לפקח על הפרדסים. והוא התבטא אז. שסוף סוף יצטרכו כולם להגיע לפרדס שלכם [של גרליק מכפ"ח] – ומספר שם עוד בנוגע ליחידות בשנת תשל"ז שהרבי אמר לו: "יבא יום ויהיו קשיים להביא אתרוגים מאיטליה. ואז יצטרכו להגיע לפרדסים שלכם".

כדי לפתור את החשש שנוצר, יש להציע לשתול בקלבריא שתילים מכפ"ח ולשמור אותם כדבעי.

עד אז, ההמלצה היא ליטול אתרוג מקלברי קודם בברכה, ואחר כך אתרוג כפר חב"ד בלא הפסק דיבור בינתיים (ראה אגרות קודש ח"י עמ' צד וחי"ג עמ' קי, במעלת אתרוגי קלבריה עצמה על אתרוגי זן קלבריה של כפר חב"ד, כי משם לקחו עם ישראל במדבר אתרוגים, ועל מקום זה נאמר "משמני הארץ מושבך". וראה ספר אישים ושיטות בערכו של הגר"ח סולוביצ'יק מה שהציע כיו"ב וטעמו, וע"ע בציץ אליעזר ח"ו סי' לט וע"ע בספר מקראי קודש סוכות ח"ב סי' ט, מועדים וזמנים ח"ב סי' קיח, ח"ו סי' מח).

ומצאנו כבר הצעות כיו"ב אצל הפוסקים ולא ראו בזה גנאי (ראה שו"ת משנה הלכות ח"ו סי' שסג, ובנט"ג ד' מינים עמ' שפא מכתב הרב ניימאן, וכמדומה שכן הייתה הנהגת הרבי, אלא שלא הבאתי אותו בתחילה, מחמת שהוא עשה זה לאחר הפסק, וגם בדיבור ובחדרו, וכנראה שאצלו לא היה חשש וכהמעשה בדברי הרבי המהר"ש אודות אתרוג קורפו של רלוי"צ מברדיטשוב).