אמירת ימי בראשית באלול

שאלה:

מה מקור המנהג ללמוד את פרשיות ששת ימי בראשית בימים האחרונים של חודש אלול?

תשובה:

החיד"א כותב בשם ספר מספרים תהלות ה', שטוב ללמוד את פרשיות ששת ימי מעשה בראשית החל מכ"ה ועד ראש השנה, בכל יום את הפרשה העוסקת בבריאת אותו יום[1].


הרבי הריי"צ מספר שכך נהגו למעשה חסידים הראשונים[2].


גם השדי חמד מעיד על עצמו שמילדותו נהג במנהג זה[3].


מקורות:

[1] ברכי יוסף או"ח סי' תקפא אות יט: "בכ"ה אלול נברא העולם, וטוב ללמוד פרשת בראשית עד יום אחד, וכן בכל יום, עד שביום ראש השנה ילמוד פרשת יום הששי שבו נברא העולם. מהר"ד ישראל לינגו בכתב יד משם ספר מספרים תהלות ה'". הובאו דבריו בספר יפה ללב ח"ו סי' תקפא אות ה.


[2] לקוטי שיחות (חט"ז פרשת החודש בסופה הערה 54): "סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שחסידים הראשונים היו לומדים בכ"ה אלול פרשת בראשית עד 'יום אחד'; כ"ו אלול – 'יום שני' וכו' [ראה גם סידור יעב"ץ דיני חודש אלול אות כב]: התכוונו בכך להביא תוכן של עבודה גם בהענינים של 'בראשית ברא גו'' (אתערותא דלעילא)".


[3] שדי חמד (אסיפת דינים מערכת ראש השנה סי' א אות ח, בהוצאת קה"ת ח"ו עמ' א'שפח): "נהגתי מילדותי על פי דברי מרן חיד"א" הנ"ל, ללמוד החל מכ"ה באלול ועד ראש השנה מפרשת בראשית כנ"ל.