מה דין אכילת דם אדם, כגון בזמן האכילה אם הופיע קצת דם על המאכל (כמובן שטרחה לשטוף או לגרד את הדם אחר כל ביס וביס כגון בפרי או מצה וכו').
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה דין אכילת דם אדם, כגון בזמן האכילה אם הופיע קצת דם על המאכל (כמובן שטרחה לשטוף או לגרד את הדם אחר כל ביס וביס כגון בפרי או מצה וכו').
דם האדם שפרש מגופו אסור באכילה, משום מראית העין. לכן, מי שנגס במאכל ורואה עליו דם שיצא משיניו, עליו להסיר את הדם קודם שימשיך לאכול.
אבל דם שעדיין לא יצא מהפה מותר לבולעו[1].
[1] שו"ע יו"ד סי' סו ס"י: "דם אדם אם פירש ממנו אסור משום מראית עין. לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא דם משיניו על גבי הככר, צריך לגרדו. אבל שבין השינים, מוצצו".
פה ניתן להקדיש.
תוכן