אכילה לשיעורים בארבעת הצומות

לא מצאנו בשו"ת הצמח צדק[1] שחולה שמותר לו על פי שולחן ערוך לאכול בד' צומות צריך לאכול "לשיעורים"!

המעיין בתשובת הצמח צדק[2], ובתשובת הרב שאליו הופנתה התשובה[3], יראה שהמדובר שם היה במצב שיש מגיפה בעיר ח"ו, ויש חשש שמא תידבק המחלה באנשים בריאים ויבואו לידי ספק סכנה, ואזי אם המחלה לא התפשטה בחוזק יש להורות לאותם בריאים שיאכלו פחות משיעור ככותבת בכדי אכילת פרס, כדי שייחשב להם שהתענו. והצמח צדק מוסיף ומדגיש שגם זה אינו כותב אלא לגבי תשעה באב שדינו חמור משאר הג' צומות[4].

אבל כאשר מדובר בחולה ממש, אפילו שאין בו סכנה, שעל פי דין מותר לו לאכול בד' צומות כמבואר בשולחן ערוך ובפוסקים[5], ההוראה למעשה היא שאינו צריך לאכול "לשיעורים"[6].

גם בספר המנהגים[7] לא כתוב שחולה צריך לאכול לשיעורים בד' צומות. כתוב שם רק ששיעור עינוי בד' צומות הוא בככותבת. ונפקא מינה לענין עונשין, שמי שעבר ואכל פחות מככותבת אינו נענש על כך[8]. וכן נפקא מינה לענין אמירת עננו כברכה בפני עצמה בחזרת הש"ץ, שזהו כאשר יש ג' שהתענו לגמרי ועוד ז' שאכלו פחות מכשיעור[9].