א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם מותר לארח אינו יהודי לשבת? האם מומלץ הדבר? האם יש דברים שצריך להזהר במיוחד באם אפשר להתיר?
[1] שוע"ר סי' שכה ס"א: "מותר לזמן נכרי לביתו לאכול עמו בשבת אף על פי שאסור ביום טוב משום גזרה שמא ירבה לבשל בשבילו כמו שיתבאר בסי' תקי"ב אבל בשבת אין לחוש לזה ומותר אפילו ליתן מזונות לפני נכרי בלבדו ואף על פי שאין מזונותיו עליך מכל מקום כיון שמפרנסים עניי נכרים מפני דרכי שלום חשוב כמזונותיו עליך".
[2] בני יששכר ח"א מאמרי השבתות מאמר א אות יב: "וראיתי לאנשי מעשה שהיו נזהרים מליתן ממאכלי שבת לגוים ונכון הוא במקום שאפשר לזהר".
[3] ראה שו"ע יו"ד סי' קכג.
[4] שוע"ר סי' קפט ס"ד: "כשיש נכרי בבית נוהגים לומר כולנו יחד בני ברית להוציא הנכרי מכלל הברכה שאסור לברך הנכרים שנאמר ולא תחנם ויותר נכון לומר בני ברית כולנו יחד שלא יהיה בכלל הברכה אפילו רגע כשאומר כולנו יחד קודם שמסיים בני ברית".
