לעניין דין איטר יד בהנחת תפילין, האם הולכים לפי הכוח או לפי הכתיבה? אצלי היד החזקה לכל דבר וענין היא יד ימין, הדבר היחיד שאני עושה רק בשמאל זה כתיבה. הבנתי שעל פי הרמ"א הולכים אחרי הכתיבה. כיצד עלי להניח תפילין לפי מנהג חב"ד?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
לעניין דין איטר יד בהנחת תפילין, האם הולכים לפי הכוח או לפי הכתיבה? אצלי היד החזקה לכל דבר וענין היא יד ימין, הדבר היחיד שאני עושה רק בשמאל זה כתיבה. הבנתי שעל פי הרמ"א הולכים אחרי הכתיבה. כיצד עלי להניח תפילין לפי מנהג חב"ד?
אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך[1] פוסק שלענין הנחת תפילין הולכים אחר הכתיבה בלבד, ולכן מי שכותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין יניח תפילין על יד ימין (היד ההפוכה מזו שכותב בה).
לעומת זאת בשו"ת צמח צדק[2] כתב שבנידון הנ"ל יניח תפילין על יד שמאל (היד שכוחה חלש יותר) ואם מניח על ימין לא יצא ידי חובה.
על פי כללי הפסיקה ש"הלכתא כבתראי" (כשראו את דברי הקודמים להם[3], והצמח צדק הרי מביא בתשובתו את דברי המגן אברהם שהוא מקור דברי אדמו"ר הזקן[4], וחולק עליו) – יש לנהוג כהצמח צדק.
מאידך, כשהרבי נשאל כמה פעמים כיצד לנהוג בדין זה, סירב להביע דעתו ותמיד השיב בתוכן זהה: לעשות כהוראת זקני רבני אנ"ש[5]. אך כאשר נשאלו על כך זקני רבני אנ"ש, התקבלו מהם תשובות שונות – הרב זלמן שמעון דבורקין[6], הרב שניאור זלמן גרליק, הרב יעקב לנדא והרב אלכסנדר יודאסין[7] הורו להניח כדעת אדמו"ר הזקן, ואילו הרב שמואל לויטין[8] והרב אליהו יאכיל-סימפסון[9] הורו להניח כדעת הצמח צדק.
לכן למעשה, דעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד.
[1] סי' כז ס"ט.
[2] או"ח סי' ד, ב.
[3] שו"ע חו"מ סי' כה ס"ב ברמ"א.
[4] ומה שלא הביא הצמח צדק את הדברים בשם סביו ורבו אדמו"ר הזקן, יש להסביר בפשטות על פי מה שכתב הט"ז ביו"ד סי' רמ ס"ק ג: "דאם הוא חולק על אביו ויש עוד אחר שאומר כאביו והוא רוצה להוכיח ולכתוב דעתו כדעת החולק על אביו לא יזכיר שם אביו אלא שם האחר כיון שיוכל לעשות דרך כבוד יעשה".
[5] ראה התקשרות תקנד עמ' 16. הערות וביאורים תתרלג עמ' 277.
[6] התקשרות שם.
[7] יגדיל תורה נ.י. לח עמ' לז-לט.
[8] התקשרות שם.
[9] אוצר החסידים ארה"ב עמ' 98.
פה ניתן להקדיש.
תוכן