איזו נקודות פוסלות את האתרוג?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
איזו נקודות פוסלות את האתרוג?
בשליש העליון – הפסול הוא באם יש שתי נקודות לכל הפחות, או בצבע לבן או בצבע שחור[1].
הנקודה צריכה להיות נראית לעין. לא רק על ידי זכוכית מגדלת. המרחק מהעין צריך להיות כמו בשעת נטילת לולב. וגם זה בהשקפה ראשונה[2].
בחלק התחתון – אם יש ב' נקודות שחורות או לבנות ברציפות, כלומר שאין ביניהם הפסק אלא כגודל שתי נקודות קטנות ולא יותר, האתרוג פסול (אא"כ אי אפשר להשיג אתרוג אחר שאז יש לסמוך על הדעה שבחלק התחתון של האתרוג נקודות קטנות לא פוסלות)[3].
ירא שמים יקנה אתרוג ללא שום נקודות, גם אלו שעדיין כשרות[4].
נקודה שידוע בבירור שבאה מסיבה חיצונית ולא מחמת עיפוש פנימי אינה פוסלת את האתרוג[5].
נקודה שחורה שנמצאת בפיטם או בשושנתא שמעליו, ראוי להחמיר בה כדין נקודה שבשליש העליון של האתרוג[6]
נקודה שחורה שהוסרה בעדינות ולא פגעו אלא בחלק החיצוני, אם לאחר כמה ימים נעשה שם חום כשר, ואם חזר לצבע לבן או שחור דינו כבתחילה[7].
נקודות שחורות הנמצאות מסביב לעוקץ אינן פוסלות משום ששטח זה אינו נראה לעין[8].
[1] וכדין חזזית שמצריך אדה"ז ב' אבעבועות, שוע"ר סי' תרמח סכ"ו סי"ט סכ"ב. וזה לא כמ"ב שאוסר בשליש העליון בנקודה אחת, ובזה מובן מדוע רבנים שלא מחב"ד פוסלים אתרוגים על ימין ועל שמאל – דעת המשנה ברורה היא דעת הביכורי יעקב והמשנה ברורה פסק כמותו בשעת הדחק.
[2] שוע"ר שם סכ"ב. ערוך השלחן יו"ד סי' פד ס"ק לו. שו"ת דובב מישרים ח"א סי' א. דרך אמונה שמיטה ויובל ריש פ"ד סד"ה בין.
[3] שוע"ר שם סעיפים יט-כ בדין חזזית שדין נקודות כדין חזזית כמ"ש בסכ"ו.
[4] חיי אדם כלל קנא ס"ח.
[5] שו"ת המבי"ט ח"ג סי' מט. שוע"ר סי' תרמח סכ"ג. מ"ב סי' תרמח ס"ק מט. ביאור הלכה ד"ה אבעבועות. כף החיים שם אות פח. הליכות שלמה עמ' קצב אות ל. אור לציון עמ' רי. חזון עובדיה עמ' רסא. על פי זה כיון שיש נקודות שבאות מן הריסוס, יש להתיר אותם. ויש שכתבו ג' הבדלים בין נקודות של ריסוס לנקודות של עיפוש: נקודות של ריסוס הם עמוקות וחודרות, הם שחורות ביותר, ולא נלווה עליהם כתמים מסביב (הכתמים מסביב מצביעים על עיפוש, מה שאין כן הריסוס הוא צריבה). ראה חוברת מדריך למורי הוראה 'פגיעות וסימנים בארבעת המינים', כרמיאל, עמ' 51. ומי שאינו יודע להבחין בזה בוודאי שצריך להחמיר בכל נקודה שחורה לפימ"ש לעיל.
[6] יש שכתבו שכיון שאם נפלה השושנתא וכן אם נפל הפיטם ונשאר כל שהוא האתרוג כשר (שוע"ר סי' תרמח סי"ז), על כן אין לפסול נקודה שחורה שבהם. אומנם זה לא מוסכם, וראוי להחמיר בפיטם כמו בשליש הראשון (ספר חיים וברכה, אותיות רנט-רסב. וע"ע בספר שונה הלכות, קנייבסקי, סי' תרמח ס"כ, דכשר).
[7] שוע"ר סי' תרמח סכ"ד. הליכות מועד שם עמ' תכד.
[8] אשל אברהם מבוטשאטש תנינא סי' תרמח ס"ט. ספר ארבעת המינים למהדרין עמ' שפט בשם הרב קרליץ והרב עדס.