ביום רגיל לפני התפילה ללא צורך של טבילת עזרא, האם לקריאת משניות יש את אותו כח כמו תשעה קבין?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
ביום רגיל לפני התפילה ללא צורך של טבילת עזרא, האם לקריאת משניות יש את אותו כח כמו תשעה קבין?
טבילת עזרא, דהיינו טבילה במקווה לשם טהרה מטומאה, ניתן להחליפה בשעת הדחק בשפיכת תשעה קבין מים על הראש[1].
לעומת זאת טבילה במקווה לשם תוספת טהרה, כגון בבוקר לפני התפילה או בערב שבת ויום טוב, יש אומרים שתשעה קבין אינם מהווים לה תחליף אפילו בשעת הדחק[2].
מה שאין כן לימוד משניות מסדר טהרות, ובפרט ממסכת מקוואות, אכן יכול להחליף בשעת הדחק את הטבילה במקווה לשם תוספת טהרה[3].
[1] ראה שוע"ר סי' פח ס"א. שם סי' תרו סי"א.
[2] של"ה מסכת יומא פרק נר מצוה (בהוצאת יד רמה אות יד). אמרי פנחס השלם לרבי פנחס מקוריץ ח"א עמ' שפח שער הקדושה אות לה. טהרת יום טוב חט"ז עמ' רפב מכתבו של הרב נפתלי הירצקא העניג משנת תשכ"ח (ונראה שחזר בו ממה שכתב בשו"ת שלו תפארת נפתלי סי' לו תשובה משנת תשי"ג).
אמנם יש שרצו לדייק מתוך דברי התשב"ץ קטן סי' קכב שתשעה קבין מועילים גם לתוספת טהרה, אך המעיין בגוף דבריו יראה שאין הכרח להבין שמדבר על תוספת טהרה.
[3] שלחן מנחם ח"א עמ' קמג.