בתי נמצאת בפעוטון של אחת מאנ"ש בביתה הפרטי. האם אני חייב לשלם לה על זמן ההעדרות בגלל הקורונה?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
בתי נמצאת בפעוטון של אחת מאנ"ש בביתה הפרטי. האם אני חייב לשלם לה על זמן ההעדרות בגלל הקורונה?
המצב הנוכחי, בו בעקבות נגיף הקורונה אין אפשרות לאף הורה להמשיך לשלוח את ילדיו למטפלות ולפעוטונים, מוגדר "מכת מדינה".
במצב זה, יש אומרים[1] שההורים פטורים מתשלום עבור תקופה זו. וגם אם שילמו מראש, על הפעוטון להחזיר להם את התשלום היחסי עבור תקופה זו[2].
אמנם, יש אומרים[3] שאם ההורים כבר שילמו מראש גם על תקופה זו, אין הפעוטון חייב להחזיר מה שכבר קיבל.
ויש אומרים[4] שב"מכת מדינה" אומרים "יחלוקו". לפי זה על ההורים לשלם לפעוטון את מחצית התשלום על תקופה זו.
למעשה, מעיקר הדין אומרים "המוציא מחבירו עליו הראיה". כלומר, אם ההורים עדיין לא שילמו על תקופה זו הרי הם פטורים מלשלם, ואם כבר שילמו – הפעוטון פטור מלהחזיר להם על תקופה זו. אבל בבתי הדין מקובל להציע לצדדים להתחלק בהפסד[5], וזאת משום שכעת לכולם המצב הכלכלי קשה והדבר נתון למחלוקת. לכן, אם ההורים עדיין לא שילמו על תקופה זו, ישלמו מחצית הסכום, והם כבר שילמו – יחזיר להם הפעוטון את מחצית הסכום.
[1] שו"ע חו"מ סי' שיב סי"ז וסי' שכא ס"א וסי' שכב ס"א וסי' שלד ס"א וש"ך שם ס"ק ג, שבמכת מדינה מנכים לשכיר משכרו.
[2] ראה שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סי' שפח.
[3] ראה מחנה אפרים הלכות שכירות סי' ז על פי הירושלמי פרק מי שאחזו וחידושי הרשב"א. שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' צט.
[4] סמ"ע סי' שכא ס"ק ו. מחנה אפרים הלכות שכירות סי' ז בשם הראב"ן סי' צח.
[5] ראה ספר זכרון לחתם סופר דף כט, ב.
תוכן