ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

ספירת העומר בשתיקה

אדם שאינו יכול לדבר, כגון שמחובר בגרונו למכשירים שמונעים ממנו דיבור, או שהוא אילם, כיצד יקיים את מצוות ספירת העומר?

תשובה »

תרופות בפסח

שאלה:

האם תרופות צריכות כשרות לפסח?

תשובה:

תרופה שאינה ניטלת דרך הפה אינה צריכה כשרות לפסח, כגון: משחות, תרסיס לאף, טיפות עיניים ואוזניים, נרות וכו'[1].


תרופה הניטלת דרך הפה, אם יש בה רק חשש קטניות מותר להשתמש בה אפילו לחולה שאין בו סכנה[2].


מי שצריך לקחת כדורים (ללא טעם) מסיבה רפואית, כגון: לחץ דם, סכרת, מחלת לב, מחלת כליות או שאר איברים פנימיים, בעיות נפשיות, רשאי להשתמש בכדורים בפסח ללא פקפוק גם אם התרופה אינה מופיעה ברשימת התרופות הכשירות[3].


תרופה עם טעם (כגון סירופ) יש לוודא שנמצאת ברשימת התרופות הכשירות. אם התרופה אינה מופיעה ברשימה יש למצוא לה תחליף בצורת כדור (ללא טעם) לאחר התייעצות עם רופא. אם מדובר בתינוק שאינו מסוגל לבלוע כדור אפשר להמיס את הכדור בנוזל מתוק. אם אין לתרופה האסורה תחליף, יש להתייעץ עם רב מורה הוראה. במקרים של פיקוח נפש יש כמובן להשתמש בתרופה האסורה. כדי לא לעבור על איסור בל יראה ובל ימצא בהחזקת התרופה האסורה בבית, יש למכור את התרופה לגוי קודם הפסח יחד עם שאר החמץ, וכשצריכים להשתמש בה בפסח משתמשים, אם צריך לקנות את התרופה בתוך הפסח יש להשתדל לקנות (בלי לשלם כדלהלן) מבית מרקחת שמכרו את התרופה לגוי קודם הפסח ולומר במפורש בשעת הקנייה שלא רוצים שהתרופה תהיה שלנו עד אחרי פסח אלא שמשתמשים בינתיים ברכוש הגוי וישלמו רק אחרי פסח[4]. אם החולה זקוק לתרופה אסורה בדחיפות מחמת פיקוח נפש, יש לקנותה בכל דרך שהיא במהירות המירבית[5]. אם אפשר טוב לאחסן את התרופה האסורה מאחורי מחיצה בגובה עשרה טפחים[6]. קטן שזקוק לתרופה אסורה והוא רק חולה קצת, לכתחילה יש לבקש מגוי או קטן שיתנו לו את התרופה בפה, ואם אין גוי או קטן יכול גם ישראל גדול לתת את התרופה לקטן החולה[7].


בתרופות הומיאופטיות אין להשתמש בפסח, אלא אם כן יודעים בבירור שהתערובת האחרונה נעשתה קודם הפסח עם אלכוהול כשר לפסח בכמות שיש בה כדי לבטל בשישים את אחוזי האלכוהול שאינו כשר לפסח[8].


מקורות:

[1] ראה שוע"ר סי' תמב סל"ב: "חמץ שנתעפש ונפסל מאכילת כלב או ששרפו באש קודם זמן הביעור ונחרך עד שאינו ראוי לכלב אף על פי שמותר לקיימו בפסח אסור לאכלו בפסח, ואף על פי שאינו נחשב לאוכל כלל מכל מקום כיון שהוא רוצה לאוכלו הרי הוא מחשיבו לאכילה והרי הוא נחשב לו מדברי סופרים כאוכל גמור על ידי מחשבתו שהוא מחשב לאכול ממנו". הרי שרק לאכלו אסור אבל ליהנות ממנו מותר. וראה גם רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ה ה"ח: "שלא דרך הנאתן כגון שעושין לו רטיה או מלוגמא מחמץ כו' הרי זה מותר ואפילו שלא במקום סכנה". וראה לעיל הערה 11 בשם ספר התרומה והסמ"ג והמרדכי שלצורך רפואה אף אין אומרים סיכה כשתייה ולכן גם משחות רפואיות שאינן ראויות למאכל כלב מותרות בשימוש. וראה מדריך הכשרות בד"ץ עה"ח פסח תשע"ה עמ' 204.


[2] משנ"ב סי' תנג ס"ק ז: "בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול מותר לבשל כל המינים חוץ מה' מיני דגן, ומ"מ גם בכגון זה יקדים קטניות לאורז ודוחן ורעצקע שהם דומין יותר לה' מינים ושייך בהו טפי למיגזר [ופשוט דה"ה לחולה אף שאין בו סכנה דמותר לבשל לו אם צריך לזה]". שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רמא: "בדבר שאיסורו משום מנהג אדעתא דהכי במקום חולי לא הנהיגו לאסור".


[3] ראה שוע"ר סי' תמב סל"ב-לג: "חמץ שנתעפש ונפסל מאכילת כלב או ששרפו באש קודם זמן הביעור ונחרך עד שאינו ראוי לכלב אף על פי שמותר לקיימו בפסח אסור לאכלו בפסח ואף על פי שאינו נחשב לאוכל כלל מכל מקום כיון שהוא רוצה לאוכלו הרי הוא מחשיבו לאכילה והרי הוא נחשב לו מדברי סופרים כאוכל גמור על ידי מחשבתו שהוא מחשב לאכול ממנו. במה דברים אמורים כשהוא מתכוין לאכלו אבל אם הוא מתכוין לאכול מאכל אחר אף על פי שנתערב בתוכו חמץ זה שנפסל מאכילת כלב קודם זמן הביעור אם יש במאכל זה רוב כנגד חמץ זה מותר לאכלו ואינו חושש לחמץ זה שבתוכו כיון שאין מתכוין כדי לאכלו שהרי לא עירבו בתוכו בכוונה אלא מאליו נפל שמה או שנתערב שם בשוגג הרי לא נחשב לו חמץ זה כאוכל גמור והרי זה כאוכל עפר שהרי אין עליו תורת אוכל כלל אלא על ידי מחשבתו שמחשב עליו לאכילה". וידוע שהחומר הפעיל בתרופות כמעט תמיד אינו חמץ, החשש הוא רק בחומרים הנוספים המעורבים בתרופה כגון חומר מגבש וכדומה ובהם אין האדם חפץ בפסח. וראה גם קובץ בירורים שביבי אש, הרב שמואל אליעזר שטרן, עמ' קיג: "היינו דוקא היכא דשייכא האי טעמא ד'אחשביה', אבל בתרופות שהאדם נוטלם בעל כרחו מחמת אונס החולי פשיטא דאין בזה כל ענין של 'אחשביה', וכמבואר להדיא ביד אברהם יור"ד סי' פ"ז וכן פשיטא ליה לבעל האגרות משה בשו"ת או"ח ח"ב". וכן כתב בספר שערי ימי הפסח, טשזנר, עמ' קב. ובקובץ בירורים שביבי אש עמ' קיב כתב בשם הגר"ש וזנר והגרי"ש אלישיב כהנוסח המובא בפנים.


[4] ראה ספר שערי ימי הפסח, טשזנר, עמ' קב-קד. פסקי תשובות סי' תסו אות א.


[5] שוע"ר סי' תנ סכ"ו: "וכל זה בחולה שאין בו סכנה אבל בחולה שיש בו סכנה אין לדקדק בכל זה ואפילו לקנות חמץ מן השוק מותר כדי למהר באכילתו אם הוא צריך לאכילת חמץ ואין חוששין ללאו של בל יראה ובל ימצא שהקונה את החמץ עובר עליו שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש".


[6] שוע"ר סי' תנ סכ"ד: "אם אפשר טוב לעשות בפני החמץ מחיצה גבוה עשרה טפחים או לכפות עליו כלי אם הוא שבת או יום טוב".


[7] ראה שוע"ר סי' שמג ס"ה: "ואם התינוק צריך לכך כגון שהוא קצת חולה מותר לומר לנכרי להאכילו שצרכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהתירו בו אמירה לנכרי אפילו באיסורי תורה". שם סי' תנ סכ"ד-כה: "מי שיש לו תינוק חולה קצת כו' אסור לישראל גדול להאכילו ולהשקותו את החמץ גזירה שמא ישכח הגדול על איסור חמץ ויסתפק ממנו שהרי אפילו ליגע בחמץ אסור מחמת גזירה זו כמו שנתבאר בסימן תמ"ו אלא יאמר לנכרי או לקטן אפילו ישראל שיאכיל וישקה את החמץ להתינוק כו', אם אפשר טוב לעשות בפני החמץ מחיצה גבוה עשרה טפחים או לכפות עליו כלי אם הוא שבת או יום טוב כו', אם אי אפשר להאכילו ולהשקותו על ידי נכרי או קטן מותר להאכילו ולהשקותו על ידי ישראל גדול".


[8] שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' סח.