ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

תולעים בפירות יבשים

שאלה:

חשבתי על פתרון לתאנים יבשים (וכיוצ"ב) מתולעים, ורציתי לדעת האם אני צודק. לכאורה יש פתרון פשוט והוא: לקנות תאנים יבשות בקופסא שתאריך הייצור שלהם הוא מלמעלה מי"ב חודש. ואח"כ לשטוף כל תאנה היטב מבחוץ מתחת לברז ולאוכלה מיד לאחר ששוטפה (מיד ממש). דממה נפשך: לגבי התולעים שבתוך התאנה, הרי הם מותרות כיוון שעבר עליהם י"ב חודש (כמבואר בשו”ע יו”ד סימן פד ס”ח ד”אם שהה הפרי אחר שנעקר י”ב חדש, אוכל בלא בדיקה. שכל בריה שאין בה עצם, אינו מתקיים י”ב חדש).  ולגבי התולעים שבחוץ, הרי בפשטות המים ישטפו אותם. וכיוון שאוכל כל תאנה מיד אחר ששוטפה שוב אין לחשוש בזמן מועט כזה שיצאו תולעים מבפנים (ולכן אינו דומה למה שמבואר בס”ח שם דאף לאחר יב”ח "יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה, יצאו לחוץ וירחשו (תרגום השרץ השורץ: רחשא דרחיש) במים, או בדופני הקדרה, או על גבי הפרי", כיוון שבנד”ד אינו נותנם בתוך מים או בתוך תבשיל אלא אוכלם מיד, ממילא אין לחשוש שיפרשו). ואין לחשוש שמא פירש וחזר, שהרי מבואר שם ס”ד: ד”כל זמן שימצא בתוך הפרי, אפילו חורו נקוב לחוץ, לא חיישינן שמא פירש וחזר". האם הדבר מותר?

תשובה:

מצאנו בפוסקים שכאשר רואים בחוש שלמרות שעברו על הפרי י"ב חודש מכל מקום יש בו תולעים, אסור לאוכלו ללא בדיקה[1].


המומחים טוענים שפרי מיובש המכיל סוכר או דבש, או שהוקפא במהלך אחסונו, המציאות היא שהתולעים שבו יכולות להתקיים גם יותר מי"ב חודשים[2].


רק כאשר החששות האמורים אינם קיימים, ניתן לסמוך על העובדה שעברו על הפרי י"ב חודשים ולהחזיקו לנקי מתולעים[3].


אבל הדברים לכאורה צ"ב, דהגם שבפועל רואים תולעים אף לאחר יב"ח, מ"מ מנא לן שתולעים אלו לא נולדו מהביצים שהיו בתאנה כשהפרי כבר היה תלוש, והדין הוא שפירות שהתליעו בתלוש מותרים כל עוד לא פירשו התולעים החוצה וממילא יועיל אם ישטוף חיצונית ויאכל מיד יאכל כנ"ל. באופן זה אין צריך לדחוק שדברי השו"ע לא נאמרו לזמננו?


ועד"ז באשר לטענת המומחים- צריך לוודא קודם שמה שהם צפו בתולעים אף לאחר יב"ח, תולעים אלו היו אותם תולעים שהתליעו במחובר ולא אלו שנולדו לאחר שנתלש הפרי?


אכן יש שחלקו על דברי הרוח חיים מהטעם הנ"ל[4].


אבל בלאו הכי, גם בנוגע לתולעים שנתהוו בפירות לאחר נתלשו שאינם אסורים אלא אם כן פירשו, כתב הרמ"א[5] שאם הפרי מנוקב אנו חוששים שהתולעת כבר פירשה ונאסרה וחזרה לפרי, וכתב הפרי חדש[6] שדברי הרמ"א עיקר והדבר פשוט לאיסור.


גם אם לא ראינו בעינינו שהפרי נקוב, והפרי נבדק ונשטף היטב וברור לנו שנקי מבחוץ, כתב הפרי מגדים[7] שעדיין יש להסתפק "שמא" יש בו נקב, ומשום כך לא די בבדיקתו החיצונית, אלא צריך גם השריה בצוננין כדי להציף את המנוקבים והמתולעים, ואח"כ השריה ברותחין כדי למנוע מאלו שנשארו בפנים שלא ייצאו, כמבואר בשו"ע[8]. באופן זה, יהיו הפירות מותרים גם ללא בדיקה.


[אגב יש לציין שהסברא לומר שהדבש משמר את החרקים שיתקיימו יותר מי"ב חודש, הוזכרה כבר בשו"ע[9]].


מקורות:

[1] רוח חיים יו"ד סי' פד אות ב.


[2] ראה שו"ע יו"ד שם סי"ב. הליכות שדה 35 עמ' 10.


[3] ראה אבא בם על הגדה של פסח עמ' קה.


[4] ראה דרכי תשובה שם ס"ק קד.


[5] שם ס"ד.


[6] שם ס"ק טו.


[7] שפתי דעת שם ס"ק כג: "ודע שמ"ש המחבר ישליך התולעים הנמצאים ביניהם, לכאורה מובן דבעינן שלש בדיקות, א' לראות אם יש על גבי הפרי תולעים שפירשו, ואח"כ מים צוננין, ואח"כ מים רותחין כו'. הכי קאמר, לאחר י"ב חודש א"צ בדיקת פנים לחתוך הפרי לשנים כמו תוך י"ב חודש דצריך לחתוך לשנים באותן שאין ניכרים התולעים בחוץ כמו פלוימ"ן וכדומה, ומ"מ צריך להשליך תולעים שפירשו דאסורים אף בתלוש, אלא דמ"מ אין בדיקה זו מוציאתו מידי ספק דשמא יש מנוקבים ואח"כ ירחשו במים ויפרשו, לכך צריך בדיקת צוננין ורותחין ודי בכך וא"צ לברור מקודם כלל".


[8] שם ס"ח. יש לציין שלדברי הפרי מגדים הנ"ל, צריך לומר שמה שהמחבר בשו"ע שם כתב "יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה יצאו לחוץ וירחשו", היינו שהחשש הוא רק בפירות העומדים לבישול שמא שרייתם בקדירה תגרום להוצאת התולעים ומשמע שבפירות העומדים להיאכל חיים לא חיישינן שמא קודם לכן יצאו וחזרו, זהו לשיטתו לעיל ס"ד ש"כל זמן שימצא בתוך הפרי אפילו חורו נקוב לחוץ לא חיישינן שמא פירש וחזר", אבל לשיטת הרמ"א שם שכתב "ויש אוסרים אם חורו נקוב לחוץ והכי נהוג", וביאר הש"ך שם ס"ק יג שהרמ"א סובר "דחיישינן שמא פירשו וחזרו", הנה לדברי הפרי מגדים שגם אחרי בדיקה חיצונית של הפרי עדיין "אין בדיקה זו מוציאתו מידי ספק דשמא יש מנוקבים", נמצא שגם בפירות הנאכלים חיים עדיין נדרשות הבדיקות הנוספות המוזכרות בשו"ע ס"ח – "יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה, יצאו לחוץ וירחשו במים, או בדופני הקדרה, או על גבי הפרי. הלכך הבא לבשל לאחר י"ב חדש פירות שהתליעו, יתנם לתוך מים צוננים, המתולעים והמנוקבים יעלו למעלה, ואחר כך יתנם בקדירה מים רותחים, שאם נשאר בו תולעת ימות מיד".


[9] שם סי"ב.