האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
האם זה נכון שלפי האריז"ל קיימים ימים מסויימים בכל חודש שבהם לא מומלץ להתחיל ולפעול בעניינים מסויימים (להתחתן, ללכת בדרך, להקיז דם). ואם כן, האם כיום יש לחשוש לכך?
[1] יו"ד סי' קעט ס"ב, אה"ע סי' סד ס"ג.
[2] שו"ת מהר"י אסאד (יהודה יעלה) ח"ב אה"ע סי' כד: "דגם הש"ע לא אמרו דיש לנהוג כן, אלא אשמעינן דנהגו כן בזמנם, ואין למחות בידם משום ניחוש או מעונן".
[3] ערוך השולחן אה"ע סי' סד סי"ג.
[4] ספר חסידים סי' נט: "ואותם בני אדם שיש להם לעשות מצוה כגון להתחיל ללמד תינוקות או להכניס במצוה אחת ואומר נמתין עד ר"ח אף על פי שאין זה ניחוש אין זה דרך הטוב כי מי יודע אם יחיה אם ימות בתוך החודש נמצא מת ולא קיים המצוה כללו של דבר מיד כשתבא המצוה לידך עשה אותה ואל תדחה אותה".
[5] שו"ת מהר"י אסאד הנ"ל.
[6] פסחים קי, ב.
[7] שבת קכט, ב. וראה שולחן מנחם ח"ו עמ' רנ, בשם שו"ת צמח צדק אה"ע סו"ס יא, ששמירה זו היא גם למי שמודע לסכנה.
[8] דבר מלך (תשנ"ט) עמ' 65.
[9] שולחן מנחם ח"ו עמ' רלז.
