האם זה נכון שלפי האריז"ל קיימים ימים מסויימים בכל חודש שבהם לא מומלץ להתחיל ולפעול בעניינים מסויימים (להתחתן, ללכת בדרך, להקיז דם). ואם כן, האם כיום יש לחשוש לכך?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם זה נכון שלפי האריז"ל קיימים ימים מסויימים בכל חודש שבהם לא מומלץ להתחיל ולפעול בעניינים מסויימים (להתחתן, ללכת בדרך, להקיז דם). ואם כן, האם כיום יש לחשוש לכך?
[1] יו"ד סי' קעט ס"ב, אה"ע סי' סד ס"ג.
[2] שו"ת מהר"י אסאד (יהודה יעלה) ח"ב אה"ע סי' כד: "דגם הש"ע לא אמרו דיש לנהוג כן, אלא אשמעינן דנהגו כן בזמנם, ואין למחות בידם משום ניחוש או מעונן".
[3] ערוך השולחן אה"ע סי' סד סי"ג.
[4] ספר חסידים סי' נט: "ואותם בני אדם שיש להם לעשות מצוה כגון להתחיל ללמד תינוקות או להכניס במצוה אחת ואומר נמתין עד ר"ח אף על פי שאין זה ניחוש אין זה דרך הטוב כי מי יודע אם יחיה אם ימות בתוך החודש נמצא מת ולא קיים המצוה כללו של דבר מיד כשתבא המצוה לידך עשה אותה ואל תדחה אותה".
[5] שו"ת מהר"י אסאד הנ"ל.
[6] פסחים קי, ב.
[7] שבת קכט, ב. וראה שולחן מנחם ח"ו עמ' רנ, בשם שו"ת צמח צדק אה"ע סו"ס יא, ששמירה זו היא גם למי שמודע לסכנה.
[8] דבר מלך (תשנ"ט) עמ' 65.
[9] שולחן מנחם ח"ו עמ' רלז.
פה ניתן להקדיש.
תוכן