האם מותר להעיד עדות בערכאות או להיות עורך דין המגיש סיוע משפטי לתובעים ונתבעים בערכאות?
האם למנהג חב"ד בסיום מסכת צריך לומר קדיש דרבנן רגיל או קדיש הגדול כמודפס בסוף כרכי ש"ס וילנא?
אני עוסק בכיפות, וברצוני ליצור כיפה שנחשבת לשתי כיסויים, על ידי זה שבעת תפירת הכיפה אני מכניס חתיכת בד בין הביטנה לכיפה. יש לציין שהבד הזה לא תפור ולא מחובר לכיפה אלא רק סגור בין השכבות. שאלתי, האם מבחינה הלכתית – הדבר אפשרי? וכן האם אין בכך בעייה של לבישת ב' מלבושים יחד?
אף שעל פי הלכה יש מקום לומר שכל שאין חיבור של תפירה בין שני הבדים הם נחשבים כשני כיסויים[1], מכל מקום כיון שההידור בשני כיסויים עיקרו רוחני-קבלי, ומצאנו בדברי רבותינו נשיאינו שדימו זאת לשני המקיפים דחיה ויחידה[2], והרי מקיפים אלו הם שתי בחינות נפרדות ולא שאחת כלולה ובלועה בזולתה, כמו כן אין ראוי לעשות שני הכיסויים באופן שאחד כלול ובלוע בתוך השני.
[1] ראה אשל אברהם מבוטשאטש (סוף סי' רמ): "צריך לעיין בכופל סדין אחד וכורך בו שני פעמים זה על גבי זה אם זה כשני כלים או כיון שהכל הוא סדין אחד אין זה רק ככלי אחד, ואולי יש ללמוד זה מכופל טליתו לגבי ציצית שאם תפרו הוא דמחשביה הכפל לאחד מה שאין כן אם לא תפרו דמחשבינן הסדין כפשוט בלי שום קיפול וכפל כו', ולומר שמצד שהכל סדין אחד יוחשבו שני הכפולות וכריכות ככרך אחד ולומר דבעינן בזה שני כלים נפרדים זה מזה הוא רחוק, דנהי שאלו היה תפור להסדין עוד סדין תחתיו וכנהוג בבגדים כנ"ל או כנהוג במה שקורים קאלדרי נראה דהתחתית בטל למה שעל גביו ואין כאן שני כלים כלל, על כל זה לא שייך כן במה שאיננו תפור זה על גבי זה רק מקופל זה על גבי זה הרי זה נדון כשני כלים". והובאו דבריו בכף החיים (שם ס"ק נג).
הוספה לאחר זמן: אך יש להעיר מדברי הרמב"ם בהלכות פרה אדומה פי"ב ה"ז: "חלוק אחד וטלית אחת וקלובקרין אחד הרי הן חיבור לטומאה ולהזייה אפילו היו ארוכין ביותר או רחבין ביותר כל שהן, ואי זהו קלובקרין זה שני בגדים שמניחין צמר גפן ביניהן ותופרין אותן כאחת ועושין מהן חלוק לימות הגשמים". כלומר, אם נטמא הבגד החיצוני, נטמא גם הצמר גפן שבתוכו. ואם הזה על הבגד החיצוני, נטהר גם הצמר גפן. והוא הדין איפכא, שמה שקורה לצמר גפן משפיע גם על הבגד החיצוני. משמע שהם ממש בגד אחד לכל דבר וענין. לפי זה נראה יותר שאין כאן שני כיסויים, ודלא כפי שמצדד האשל אברהם שכיון שהפנימי אינו תפור לחיצון אינם נחשבים ככלי אחד. וילע"ע.
[2] ספר המאמרים תרפג עמ' קמ: "דבקדושה הרי יש ב' מקיפים, מקיף דחיה ומקיף דיחידה, שהוא בחינת מקיף ומקיף למקיף (ולכן הרוצים לקבל עליהם עול מלכות שמים שלימה, להיות כל דבריהם מכוונים בכוונה פנימית, מכסים ראשם בשני מקיפים כו')". וראה גם תורת מנחם תשמ"ח ח"ד עמ' 164.
אתר "ואלה המשפטים" בראשות הרב יהודה ליב נחמנסון שליט"א.
שיעורים מרתקים בנושאים מגוונים, תשובות הלכתיות מעניינות ומחכימות.
