האם גר צדק בפעם הראשונה שמניח תפילין צריך לברך שהחיינו? וכן "קרקפתא" במבצע תפילין?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם גר צדק בפעם הראשונה שמניח תפילין צריך לברך שהחיינו? וכן "קרקפתא" במבצע תפילין?
אין מברכים שהחיינו בפעם הראשונה שמניחים תפילין, בין נער בר מצוה, בין אדם מבוגר שמניח תפילין לראשונה, ובין גר צדק[1].
[1] ש"ך יו"ד סי' כח ס"ק ה בשם התוספות: "דאין מברכין שהחיינו אציצית ותפילין משום דלא תקנו שהחיינו אלא אמצוה שיש בה שמחה". ועוד כתב בשם הר"ן: "דלא מברכין שהחיינו אתפילין משום דלאו מזמן לזמן קאתי". [ומה שכתוב בשוע"ר סי' כב שמברכים שהחיינו על טלית חדשה, זהו מדין "בגד חדש", ולא מצד קיום המצוה]. וראה גם כף החיים שם ס"ק ב: "דאין לברך שהחיינו על תפילין חדשים ואפילו בפעם הא' שבא לקיים המצוה כגון שלא לבש עדיין מימיו תפילין ועכשיו התחיל ללבוש, דספק ברכות להקל".