מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
אצלי יש בעיה עם ריכוז, כל שנה אני עומד ליד הבעל קורא של המגילה אך כל פעם בשלב מסויים הדעת שלי מוסחת, אני ממשיך לשמוע טוב את הבעל קורא אך המחשבות שלי בורחות למקום אחר לכמה דקות עד שאני תופס את עצמי, האם אני צריך להשלים מחומש, או זה ששמעתי מבלי להקשיב נחשב לי ויצאתי ידי חובה?
אם שמעת את כל תיבות הקריאה, גם אם לא היית מרוכז בתוכן הדברים, יצאת ידי חובה[1].
[1] ראה שוע"ר סי' קפה ס"ב: "בהלל ובמגילה שאין בהם אלא מצות קריאה לעכב כמו בקריאת שמע מפסוק ראשון ואילך יכול הוא ג"כ לברך על קריאה זו אף שאינו מבין בלשון הקודש כמו שעם הארץ שיודע לקרות בתורה עולה ומברך עליה בציבור אף על פי שאינו מבין קריאתו ואפילו בזמן הזה שהעולה הוא אינו קורא בעצמו".
וראה מגן אברהם סי' תרצ ס"ק טו שהביא מדברי הרשב"א שהוכיח מההלכה האמורה ("דנשים וע"ה יוצאין באשורית") שאין צריך "לכוין בכל תיבה ותיבה בשמיעתו".
וראה לבושי שרד שם, שאף שכתב שגם עם הארץ שאינו יודע פירוש המילות צריך להיות "מטה אזנו להקורא ואינו חושב מחשבות אחרות", מכל מקום רק "אם ודאי לו שלא שמע תיבה אחת לא יצא", משמע שאם ברור לו ששמע כל התיבות יצא אף שחשב מחשבות אחרות.
