הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אצלי יש בעיה עם ריכוז, כל שנה אני עומד ליד הבעל קורא של המגילה אך כל פעם בשלב מסויים הדעת שלי מוסחת, אני ממשיך לשמוע טוב את הבעל קורא אך המחשבות שלי בורחות למקום אחר לכמה דקות עד שאני תופס את עצמי, האם אני צריך להשלים מחומש, או זה ששמעתי מבלי להקשיב נחשב לי ויצאתי ידי חובה?
אם שמעת את כל תיבות הקריאה, גם אם לא היית מרוכז בתוכן הדברים, יצאת ידי חובה[1].
[1] ראה שוע"ר סי' קפה ס"ב: "בהלל ובמגילה שאין בהם אלא מצות קריאה לעכב כמו בקריאת שמע מפסוק ראשון ואילך יכול הוא ג"כ לברך על קריאה זו אף שאינו מבין בלשון הקודש כמו שעם הארץ שיודע לקרות בתורה עולה ומברך עליה בציבור אף על פי שאינו מבין קריאתו ואפילו בזמן הזה שהעולה הוא אינו קורא בעצמו".
וראה מגן אברהם סי' תרצ ס"ק טו שהביא מדברי הרשב"א שהוכיח מההלכה האמורה ("דנשים וע"ה יוצאין באשורית") שאין צריך "לכוין בכל תיבה ותיבה בשמיעתו".
וראה לבושי שרד שם, שאף שכתב שגם עם הארץ שאינו יודע פירוש המילות צריך להיות "מטה אזנו להקורא ואינו חושב מחשבות אחרות", מכל מקום רק "אם ודאי לו שלא שמע תיבה אחת לא יצא", משמע שאם ברור לו ששמע כל התיבות יצא אף שחשב מחשבות אחרות.
