כשעושים מניין לקריאה בתורה של מנחה של שבת אחרי התפילה, האם אומרים קדיש אחרי הקריאה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כשעושים מניין לקריאה בתורה של מנחה של שבת אחרי התפילה, האם אומרים קדיש אחרי הקריאה?
[1] קצות השלחן סי' צא בדי השלחן ס"ק ד: "ואם התפללו בלא ספר תורה ואח"כ בא להם ס"ת וקוראין בו, מסתבר פשוט שצריכין לומר חצי קדיש אחר הקריאה קודם שמגביהין הס"ת, דהחצי קדיש שקודם התפלה קאי גם אקריאה, אבל בלא זה צריכין לומר קדיש על הקריאה עצמה".
[2] שערי אפרים שער ז סל"ח: "יאמרו קדיש אחר הקריאה". ובפתחי שערים שם: "דהקדיש שייך על הקריאה כו' דאין לך קריאת פסוקים שאין מקדישין אחר כך".
[3] שוע"ר סי' רצב ס"ד: "אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שאומרים קודם תפלה בלחש שאף שנוהגים לומר יהללו מכל מקום פסוק אחד הוא ואינו חשוב הפסק ואסור לומר ב' קדישים זה אחר זה בלא הפסק פסוקים בינתיים". וראה ספר המנהגים חב"ד עמ' 34.
פה ניתן להקדיש.
תוכן