אנחנו נוסעים לחו"ל וישנים במלון לא יהודי (שיש בקרבתו מסעדה מהדרין של בית חב"ד), האם אפשר להשתמש בקומקום שנמצא בחדר במלון?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אנחנו נוסעים לחו"ל וישנים במלון לא יהודי (שיש בקרבתו מסעדה מהדרין של בית חב"ד), האם אפשר להשתמש בקומקום שנמצא בחדר במלון?
יש מקום לחשוש שבעבר עירו מקומקום זה בעודו רותח על כוס או בקבוק-תינוק עם חלב לא כשר, והאדים של החלב נבלעו בקומקום הרותח[1].
[1] ראה פרי מגדים יו"ד סי' צב משבצות זהב ס"ק כט: "ואם הזיעה עולה לעליונה והקדירה עליונה חמה, אף שאין יד סולדת בו בזיעה, אסור". שם סי' צג שפתי דעת ס"ק ד: "קדירה מסולקת מהאש ושמוהו כיסוי חולב כו', אם היד סולדת בה בזיעה שניהם אסורים, וכל זה שכיסוי צונן הא כיסוי רותח מאש אף שאין יד סולדת בה בזיעה". הגהות רבי עקיבא איגר שם סי' צב ס"ק ח: "ואם אין היד סולדת בזיעה מותר, אם לא שהקדירה רותחת בפני עצמה".
בנוסף לכך, כתבו כמה פוסקים ש"אדם חשוב" צריך להימנע מבישולי עכו"ם גם בדבר שנאכל חי (כגון מים) – ראה כף החיים סי' קיג ס"ק יב: "ואדם חשוב צריך להחמיר בבישול גויים אף בדבר שנאכל כמו שהוא חי כו' – מהריק"ש בהגהות על הש"ע, וכן כתב הש"ך לקמן סי' קנ"ב סק"ב כו', וכן משמע מדברי האר"י ז"ל כו' דיש להחמיר". וראה ספר יראת ה' אוצרו עמ' 76 שאדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ואף חיזק את החסיד הנודע 'ר' איצ'ה דער מתמיד' להקפיד על כך.
וראה שו"ע יו"ד סי' קיג סט"ז: "כלים שבשל בהם העובד כוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בישולי עובדי כוכבים, צריכים הכשר".