מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
אני רוצה לקבוע עיתים לתורה. כרגע אני לומד בזמנים שמתפנים. האם זה יחשב שאני קובע עיתים במקרה ואלמד עשר דקות תורה לפני שאני עולה לישון? שעת השינה שלי משתנה כל לילה.
חיוב קביעות עתים לתורה למי שזקוק לעסוק לפרנסתו (ואינו יכול לקיים והגית בו יומם ולילה כפשוטו[1]) היינו ללמוד תורה בקביעות פעמיים בכל יום פעם בבוקר ופעם בערב[2]. זמן הלימוד יהיה בשעה קבועה[3], או בצמוד למעשה שעושים אותו בלאו הכי בקביעות (אפילו אינו בשעה קבועה)[4]. וידועים דברי אדה"ז שעל פי דרך החסידות צריכה הקביעות להיות לא רק בזמן אלא קביעות בנפש[5].
[1] שוע"ר סי' קנו ס"א: "לא אמרו קביעת עתים לתורה אלא במי שצריך לעסוק בדרך ארץ להחיות נפשו ונפשות ביתו, אבל מי שא"צ לכך או שמתפרנס משל אחרים חייב לקיים והגית בו יומם ולילה כמשמעו".
[2] שוע"ר סי' קנה ס"א: "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה כו' ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו עת לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה כו', וקביעות העת צריך שיהיה קבועה ותקועה בענין שלא יעבירנו אף אם הוא סבר להרויח הרבה".
[3] כף החיים שם ס"ק יג: "וכתב הרמ"ע שיקבע עת קבוע ולא יחליף היום בשעה א' ולמחר בשעה אחרת".
[4] שוע"ר שם: "ועת זו שביום מצוה מן המובחר לקבוע אותה מיד אחר התפלה". והרי סיום התפילה אינו בשעה שווה בכל הימים (ב' וה', ר"ח, שבת וכו').
[5] לקוטי דיבורים (בלה"ק) ח"א עמ' 10.
