"מניין מרפסות" שנפוץ מאוד בתקופה זו; מה דעת אדמוה"ז? וכיצד עלינו לנהוג? 1. האם תשעה שרואים את הש"ץ מספיק, או שצריך שכל העשרה יראו זה את זה? 2. אם יש רחוב בין המרפסות, מצטרפים? (או שזה "דרך הרבים" שבסימן קצ"ה, שלא מועיל צירוף?)
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
"מניין מרפסות" שנפוץ מאוד בתקופה זו; מה דעת אדמוה"ז? וכיצד עלינו לנהוג? 1. האם תשעה שרואים את הש"ץ מספיק, או שצריך שכל העשרה יראו זה את זה? 2. אם יש רחוב בין המרפסות, מצטרפים? (או שזה "דרך הרבים" שבסימן קצ"ה, שלא מועיל צירוף?)
במנייני המרפסות, כדי לצרף עשרה למניין די בכך שהש"ץ רואה את כל העשרה ואין צריך שכל העשרה יראו זה את זה[1].
במה דברים אמורים, כשכל העשרה נמצאים במרפסות מצד אחד של הרחוב, אבל אם חלק מהם נמצאים במרפסות שבצד השני של הרחוב, מעיקר הדין אינם מצטרפים גם אם כולם רואים זה את זה[2].
ומכל מקום במצב שאם לא נצרף את המרפסות שמשני צדי הרחוב יתבטלו מתפילה בציבור תקופה ארוכה, יש להקל שמצטרפים[3].