אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
תרומת איברים – כרטיס אדי
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
שליח שבמקום מגוריו יש מנין לתפילת ערבית רק קודם צאת הכוכבים, האם יתפלל עמהם או שיתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים?
אישה שאין לה פנאי להתפלל את כל התפילה, מה הם הקטעים החשובים ביותר שאותם כדאי לה לומר בזמן העומד לרשותה?
בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
לכתחילה גם בתפילין של יד נזהרים שיהיו הפרשיות בתוך הקציצה (הריבוע העליון) ולא יבלטו לתיתורא (תחתית התפילין). אבל בשעת הדחק יש למיקל להכשיר תפילין אלו על מי לסמוך[1].
[1] בשל"ה מסכת חולין פרק נר מצוה (בהוצאת יד רמה אות לז) כתב: "ארבע פרשיות של תפילין של ראש צריכין להיות מונחים בארבעה בתים. על כן נראה לי שיש למחות באלו העושין הפרשיות גדולות במאוד באופן שהפרשיות אינן מונחים כולם בבתים, רק מקצת הפרשיות הם תוך התיתורא שעושין התיתורא גבוה מאד, רק יזהרו שהפרשיות יהיו כולם תוך הבית".
שו"ת אמרי אברהם או"ח ז בסופו: "דהשל"ה הקדוש לכתחילה החמיר שיהיו הפרשיות בתוך הבתים כדמשמע בפרטות לשון הטור, אבל בדיעבד או בשעת הדחק אין כל ספק שיוצאין בתפלין כאלו כיון דכל הדבר חידוש שלא מצינו בשום פוסק שיקפיד על זה בדיעבד. ואם אפילו אם נחמיר בתפלין של ראש, אבל בתפלין של יד בודאי שאין להחמיר בזה בשעת הדחק". עוד דעות שונות נאמרו בזה ונקבצו בספר פסקי תשובות סי' לב אות ע. עיי"ש.