ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

פרפומריה בפסח

שאלה:

האם תמרוקים צריכים כשרות לפסח?

תשובה:

תמרוקים המשמשים לרחיצת או סיכת הגוף, כגון: סבון, שמפו, קרם ידיים, דיאודורנט, מגבונים לחים וכו', גם אם פסולים למאכל כלב, לכתחילה נכון שיהיו כשרים לפסח[1]. איפור שמטרתו רק לצבוע את העור ולא לעדנו ולהחליקו אינו צריך כשרות לפסח[2]. אודם שמטרתו רק לצבוע השפתיים ולא לעידון העור, אם אין בו טעם אינו צריך כשרות לפסח[3] (אך אין להשתמש בפסח באודם שהשתמשו בו במשך השנה[4]).


מקורות:

[1] ראה בית יוסף יו"ד סי' קכג בשם הרשב"א שסיכה ואפילו רחיצה בדבר האסור כדרך הנאתו נחשבת כשתייה. ובנקודות הכסף שם סי' קיז הביא מכתב יד הרמ"א שתמה על המנהג שנהגו להשתמש בסבון שיש בו חֵלב אסור, וכתב הש"ך שנכון לנהוג כהמחמירים בזה. אמנם, הפרי חדש שם ס"ק ד התיר להשתמש בסבון שיש בו חֵלב אסור כיון שהוא פגום. וכדבריו כתבו ערוך השולחן שם סכ"ט, כף החיים שם ס"ק יז וכף החיים או"ח סי' שכו ס"ק מה. הביאור הלכה סי' שכו ס"י כתב שבמקום שאפשר להשיג סבון שאין בו חֵלב יש לחוש לדברי המחמירים ולא לרחוץ בסבון של חלב. וראה שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' מח שגם הש"ך והביאור הלכה דיברו על סבון פגום ואף על פי כן החמירו בו. והנה בשוע"ר סי' תמב סל"ב כתב שבאכילת דבר שנפסל מאכילת כלב נעשה "אחשביה" להחשיבו כאוכל גמור ונאסר מדרבנן. ובסי' תסז סכ"ד כתב בשם המגן אברהם שאסור לעשן בפסח טבק שנשרה בשכר. ובספר בית מאיר סי' תסד סוס"ח תמה על איסור זה, שהרי הטבק אינו ראוי לאכילת כלב. ותירץ: "דמשום חומרא דחמץ" נחשב העישון "דומיא דאכילה". מבואר מדבריו שגם בשימוש שאינו אלא "דומיא דאכילה" אמרינן "אחשביה" לאסרו אף שנפסל מאכילת כלב. ואם כן הוא הדין בנידון דידן לענין "סיכה כשתייה", שגם אם סך בדבר שנפסל מאכילת כלב, על ידי פעולת הסיכה נעשה "אחשביה" ונאסר מדרבנן. ובזה יובנו דברי הש"ך והביאור הלכה הנ"ל שהחמירו בסבון של חֵלב למרות היותו פגום כמו שכתב הפרי חדש. אמנם, יש מאחרוני זמננו שכתבו שבסיכה כשתייה אין אומרים "אחשביה" – ראה חוט שני פסח עמ' צה ומנחת אשר על הגדה של פסח עמ' שנח. אבל כאמור, הש"ך כתב שנכון להחמיר בזה, מאדה"ז משמע שאוסר בזה, וגם הביאור הלכה כתב שאם אפשר להשיג סבון כשר אין להשתמש בסבון של חֵלב. והנה בשוע"ר הלכות שבת סי' שכו ס"י כתב: "אסור לרחוץ ידיו במלח וכל שכן בבורית או שאר חלב מפני שנימוח על ידו והרי זה כמוליד בשבת". ומקורו ברמ"א שם. ובביאור הגר"א שם דייק ברמ"א: "משמע מדבריו דבחול מותר". ולדבריו כן יש לדייק בדעת אדה"ז שבחול מותר לסוך בבורית ובחלב. ולכאורה זה סותר להנ"ל שסיכה כשתייה אפילו בדבר פגום. אך הנה מקור דברי הרמ"א ואדה"ז הוא בספר התרומה סי' רלח ובסמ"ג ל"ת סה ובמרדכי שבת רמז שלח, והם אכן כתבו במפורש שבחול מותר לסוך בחלב, אלא שהוסיפו בזה סייג שזהו בתנאי שאינו סך לתענוג אלא משום צער ורפואה כי רק לתענוג אסרו חכמים משום סיכה כשתייה. עכת"ד. לפי זה מובן שאין מקום לדייק מהרמ"א ואדה"ז להתיר אלא בסיכה לשם צער וריפוי כגון משחות רפואיות, אבל בנדון דידן – "תמרוקים" – נכון להחמיר בזה. וראה הליכות שלמה ניסן פ"ד הערה 63 אודות הנהגתו של הגרש"ז אוירבך, שלמרות שכתב סברות להקל בסבון מפני שאינו ראוי למאכל כלב "מכל מקום לעצמו השתמש רבנו בסבון הכשר לפסח".


[2] לא שייך כאן "סיכה כשתייה" מאחר והאיפור מטרתו רק לצבוע הגוף ואין כאן סיכה ואפילו לא רחיצה (ראה הערה הקודמת).


[3] ראה שוע"ר סי' תמב סל"ד: "דיו שבשלו נכרי בשכר כו' שהשכר שבדיו זה נפסל מאכילת כלב כו' מותר לכתוב בו במועד דאף אם ישכח ויתן קולמוסו לתוך פיו אין בכך כלום כיון שאין מתכוין לאכלו".


[4] יתכן שנדבק בו משהו חמץ מהשפתיים תוך כדי שימוש במשך השנה.