האם עיוור יכול לברך ברכת האילנות?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
האם עיוור יכול לברך ברכת האילנות?
גם עיוור מברך ברכת האילנות אם יודע שלפניו יש אילנות שראוי לברך עליהם ברכה זו.
כתב אדה"ז בסדר ברכות הנהנין פי"ג ס"ט גבי ברכת הרואה מלכי אומות העולם: "ואפילו סומא שיודע שהמלך עובר מברך, והוא הדין בכל שאר ברכות הראיה (שיתבאר בפרק זה) שאינה של הנאה, אלא שעל ידי כן נזכרים שבחו של מקום ברוך הוא".
ובהמשך (סעיף יד) כותב אודות "היוצא בימי ניסן וראה אילנות", וגם זה ברכת הראיה, ומשמע שגם לגבי ברכה זו כתב שגם הסומא יברך.
(ומ"ש בגליון העו"ב תתקעז עמ' 49 גבי ברכת האילנות שאין מברכין אותה זה לא פשטות לשון אדה"ז, ונוח לנו סתימתם של ראשונים וכו', וכ"ש פשטותן של ראשונים כאדה"ז מפירושם של אחרונים שהביא שם בהמשך דבריו, אבל זה נכון שברכת החמה אינה מוזכרת בפרק ההוא של אדה"ז ואותה אין הכרח שיסבור אדה"ז שסומא מברך אותה).
וכן כתב בדעת אדה"ז בספר שו"ע הקצר ח"ב פרק פז סעיף יא.