האם עיוור יכול לברך ברכת האילנות?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם עיוור יכול לברך ברכת האילנות?
גם עיוור מברך ברכת האילנות אם יודע שלפניו יש אילנות שראוי לברך עליהם ברכה זו.
כתב אדה"ז בסדר ברכות הנהנין פי"ג ס"ט גבי ברכת הרואה מלכי אומות העולם: "ואפילו סומא שיודע שהמלך עובר מברך, והוא הדין בכל שאר ברכות הראיה (שיתבאר בפרק זה) שאינה של הנאה, אלא שעל ידי כן נזכרים שבחו של מקום ברוך הוא".
ובהמשך (סעיף יד) כותב אודות "היוצא בימי ניסן וראה אילנות", וגם זה ברכת הראיה, ומשמע שגם לגבי ברכה זו כתב שגם הסומא יברך.
(ומ"ש בגליון העו"ב תתקעז עמ' 49 גבי ברכת האילנות שאין מברכין אותה זה לא פשטות לשון אדה"ז, ונוח לנו סתימתם של ראשונים וכו', וכ"ש פשטותן של ראשונים כאדה"ז מפירושם של אחרונים שהביא שם בהמשך דבריו, אבל זה נכון שברכת החמה אינה מוזכרת בפרק ההוא של אדה"ז ואותה אין הכרח שיסבור אדה"ז שסומא מברך אותה).
וכן כתב בדעת אדה"ז בספר שו"ע הקצר ח"ב פרק פז סעיף יא.