תרום

משאבות מים בבניינים גבוהים

בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?

מחצית השקל באוקראינה

נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו

תרומת והשתלת רחם

אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים

הזרעה מלאכותית מגבר זר

רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע

יצורים בכוכבים אחרים

האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?

תחיית המתים לגויים

האם גם הגויים יקומו בתחיית המתים?

ספר תורה שנפל מההיכל

שאלה:

בשעה שהוציאו ספר תורה מארון הקודש נפל מתוכו ספר תורה אחר (כנראה מפני שקודם לכן הונח באופן לא יציב), מה צריך לעשות על פי הלכה בנדון כזה?

תשובה:

1. אותם אלו שהדבר התגלגל על ידם - דהיינו א. המניח את הספרים קודם לכן, ב. מי שנטל את הספר הראשון שעי"ז נפל הספר השני – יתענו יום אחד. מי שאינו בריא בכדי להתענות, יפדה את התענית בערך 50 ש"ח (לכל הפחות) ואת המעות יתן להכנסת כלה או להספקת לימוד תורה, אשר לצורך מצוות אלו מוכרים ספר תורה (שו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סי' נט. ועיין עוד אגרות קודש חי"ד עמ' מט).

2. לעורר את שאר החברים, באי בית הכנסת, אודות אמירת שנים מקרא ואחד תרגום, והוספה בצדקה.

3. לעורר את באי בית הכנסת אודות לימוד אודות כבוד ספר תורה בפרט וספרי קודש בכלל.

מקורות:

הנה בשוע"ר סי' מד ס"ב כתב: "נהגו העולם להתענות כשנופל תפילין מידו על הארץ בלא נרתקן, והוא הדין אם נפל ס"ת אפילו בנרתיקו". ויש להסתפק האם התענית בנפילת ס"ת הוא דוקא אם נפל מידו (כבתפילין) או אפילו אם נפל מעצמו. וראיתי בשו"ת צאן יוסף (בן נאיים, סי' סז) שדייק "מדקדוק לשון הבאה"ט שכתב בתפילין מי שנופלין לו תפילין, ובס"ת כתב וה"ה כשנפל ס"ת, משמע דבס"ת אפילו מעצמו ולא מידו דיש להחמיר, ובודאי דכן הוא האמת, דהרי אפילו הרואה ס"ת שנפל נהגו להתענות, וכ"ש הוא מי שגרם שעל ידו נפל הס"ת דצריך להתענות". אולם לענ"ד הדיוקו אינו מוכרח, דאפשר שזה שנקט השו"ע מידו בתפילין הוא משום שכן הוא הדרך, שהרי מניחים אותם על היד ובאמצעות היד ומתעסקים בהם הרבה עם היד, משא"כ ס"ת שעיקרו לקריאה ע"ג התיבה. גם מה שהוכיח ממה שאפילו הרואים מתענים, יש לומר שזהו כאשר היה זלזול על ידי אחד, לכן כל הרואים בהשגח"פ סימן שיש להם בזה חלק, בפרט ע"פ תורת הבעש"ט המפורסמת שחסרון שרואה האחד בזולתו קיים בוודאי גם אצלו. משא"כ בנדו"ד שנפל הס"ת מעצמו ולא ע"י זלזול בהחזקתו. וגם את"ל שהיה זלזול, אי"ז דומה לאותו זלזול של מי שלא אחזו בידו כראוי ונפל. וע"כ לענ"ד אין להכריח מדברי אדה"ז הנ"ל מאומה בזה.

עוד מצאתי באחרונים שדנו בזה. בספר שנות חיים לרבי שלמה קלוגר (שו"ת סת"ם תשובה נה) כתב: "כיון דחזינן דבבזיון התורה יש לקרוע, א"כ ה"ה בנפל מעצמו יש להם לתלות שבעוונם נתבזה הס"ת כו', הראו להם מן השמים שבעוונם בא זה שהמה יראו בבזיון התורה, ולכך לצאת ידי שמים יש להם להתענות כל אשר היו שם, יש להם לתלות שבעונם היה כו', זה שייך אף בנשרף ונפל ממילא, כל דהוי בזיון התורה יש להם לתלות דהם נענשו מן השמים שיתבזה התורה לעיניהם, ויש להם להתענות להראות כבודה של התורה". הרי שסבירא ליה שגם בנפל מעצמו צריכים הרואים להתענות. מדבריו נראה שמי שלא ראה בעיניו את נפילת הס"ת מעצמו אין צריך להתענות, שהרי לא נתבזה הס"ת לעיניו. משא"כ אם לא נפל מעצמו שיש שמחמירים שכל הקהל יתענו (הובאה דעה כזאת בנטעי גבריאל כתיבת והכנסת ס"ת פכ"ט ה"ד וש"נ). וכן ראיתי שהבין בשו"ת דברי שלום (קרויז, ח"ג או"ח סי' טו) שבנפל מעצמו קל יותר ("הנה כפי הנראה מכל האחרונים העיקר החטא אם נפל מידו הס"ת אבל אם נתגלגל מעצמו קיל מזה"). אלא שגם הוא לא פטר מן התענית לגמרי.

והנה באגרות קודש ח"ז עמ' פג כותב הרבי: "בנוגע להמאורע דהס"ת [שנפל], הרי היתה בנרתקה, ובכ"ז יתענו הרואים עוד ד' חצאי ימים, והת' עוד חצי יום, ויזהרו כל שנה זו בשמו"ת ופרנק אחד לצדקת ת"ת בכל יום מימות החול, ויאריכו ימים ושנים טובות". ויש לעמוד על דיוק לשון קדשו "עוד". בשולחן מנחם (ח"ג עמ' קכט הערה י) הציעו: "כנראה שהם כבר התענו יום אחד, ובהוספת ד' חצאי יום הריהם ג' ימי תענית (והת' כבר התענו חצי יום, וכשיתענו עוד חצי יום ייחשב להם כתענית יום אחד)". הרי שהרבי החמיר בס"ת שנפל יותר משאר הפוסקים שכתבו שדי להם ביום אחד של תענית. ומיהו הנידון דשם אינו דומה לנדו"ד שנפל הס"ת מעצמו שהוא קל יותר. ואם שם לא חייב הרבי תענית לכל הקהילה אלא רק להרואים, הרי בנדו"ד יש להקל יותר.