אח של אבי נפטר היום, ואני מוזמן למסיבת ברית מילה שתתקיים למחרת. האם מותר לי ללכת?
האם להעיר לבעל-קורא
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
אח של אבי נפטר היום, ואני מוזמן למסיבת ברית מילה שתתקיים למחרת. האם מותר לי ללכת?
בקהילה שלא ידוע שנהגו להחמיר בזה, יש להקל ולהתיר[1].
[1] רמ"א יו"ד סי' שעד ס"ו: "נהגו שכל קרובי המת, הפסולין לו לעדות, מראין קצת אבילות בעצמן כל שבוע הראשונה, דהיינו עד אחר שבת הראשון, שאינן רוחצים ואין משנים קצת בגדיהם כמו בשאר שבת". ש"ך שם ס"ק ז: "וכתב הב"ח דכל שכן דאסור לילך לסעודת מצוה כגון ברית מילה עד מוצאי שבת". אבל הש"ך מסיים: "ומכל מקום נראה דהולכים בדברים אלו אחר המנהג". וכתב בשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' קז: "כל ימי גודלתי בין חכמים, גדולים חקרי לב, מעולם לא ראיתי ולא שמעתי שקרובים פסולי עדות ינהגו אפי' קצת אבילות כו', עיי' בס' ערוך השלחן (חיו"ד סי' שע"ד סעי' ט"ז) שאחר שהעתיק דברי הרמ"א כלשונו כ', ויש שאין נזהרים בזה ויש שכתבו מנהגים אחרים בזה, והיכי דנהוג נהוג והיכי דלא נהוג לא נהוג כי מדינא אין כאן שום עיקר ובסתמא ינהגו כרבינו הרמ"א שאחריו אנו הולכים עכ"ל הרי דמנהג זה רפוי ויש שאין נזהרים בו ואינו נהוג, וכאמור אני לא ראיתי ולא שמעתי נוהגין כן ועכ"פ אינני זוכר שהיו נוהגין כן". וראה גם ספר פני ברוך, גולדברג, עמ' קו הערה כו, בשם הגרצ"פ פראנק, "שאין נוהגים כן".