מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
סמיכה לרבנות שמקבלים היום, האם יש לה תוקף מסויים? הרי סמיכה בטילה בזמנינו… ואם כן, מה כוחו של רב? האם העובדא שקיבל נייר שעליו כתוב יורה יורה נותן לו תוקף מסויים? אני לא מדבר על מנוי רב שכמובן מרא דאתרא זה מרא דאתרא.. אני מתייחס לנייר עצמו?
בזמננו, תעודת סמיכה שמקבל תלמיד חכם מרב אחר או מכמה רבנים, אין עניינה הענקת שררה כלשהי, אלא הודעה והצהרה שתלמיד חכם זה נמצא ראוי להיות רב המשיב לשואליו תשובות בהלכה, ושאינו בגדר מורה הוראה ללא נטילת רשות מרבו[1].
[חשוב לציין שכדי להיות 'רב מורה הוראה' בפועל, צריך ללמוד הרבה יותר מהנדרש בכמה מקומות לשם קבלת התעודה[2]. כמו כן, צריך גם לשמש תלמידי חכמים מובהקים. עניינה המעשי של קבלת הסמיכה כיום קודם החתונה, הוא, היכולת לענות על שאלות מסויימות שנתקלים בהן בבית[3], וכן לדעת לחפש בספרים מתאימים תשובה לשאלה שמתעוררת או לחילופין לדעת מתי ואיך לשאול את השאלה נכון אצל 'רב מורה הוראה' באופן של שאלת חכם שהיא חצי תשובה[4.
[1] שו"ת הריב"ש סי' רעא: "צריך לבאר מה זו סמיכה שנהגו בצרפת ובאשכנז שהרבנים נסמכים והם סומכים אחרים, שהרי הסמיכה שהיתה בימי רז"ל היתה כדי לדון דיני נפשות ודיני קנסות כו' ועתה כבר בטלה סמיכה ופסקה, שאין סמוך איש מאיש עד אדון הנביאים עליו השלום, וגם שאין סמיכה בחו"ל כו'. אבל מה שנראה לומר בסמיכה זו הוא שהתלמיד אפי' הגיע להוראה אסור לו להורות הלכה בשום מקום בעולם אא"כ נטל רשות מרבו כו', ולפי זה י"ל שהסמיכה שנהגו בה בצרפת ובאשכנז היא בדרך זו, שהתלמיד כשהגיע להוראה ומדינא מותר להורות חוץ לשלש פרסאות, ואף חייב להורות כמו שדרשו ז"ל בפ"ק דע"ז (י"ט:) ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה, אלא דמשום גזרה אסור לו אא"כ נטל רשות מרבו, אז רבו נותן לו רשות לקבוע ישיבה בכל מקום ולדרוש ולהורות לכל הבא לשאול, וזה בשקוראין לו רב, כלומר הרי זה מעתה כאלו אינו תלמיד אבל ראוי ללמד לאחרים בכל מקום ולהקרא רב".
שו"ע יו"ד סי' רמב סי"ד ברמ"א: "ענין הסמיכות שנהגו בזמן הזה, כדי שידעו כל העם שהגיע להוראה ומה שמורה הוא ברשות רבו הסומכו".
[2] ראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 74.
[3] ראה תורת מנחם התוועדויות ח"ד תשי"ב עמ' 260.
[4] ראה תורת מנחם התוועדויות ח"ו תשי"ב עמ' 70.
