בליל שבת, מה צריכים לדעת כדי להשתמש בג'ל מבחינת איסור ממרח? ואיך נוהגים להתנגב או לשטוף הגוף מבלי להיכנס לאיסור סחיטה, בפרט אם משתמשים בג'ל?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בליל שבת, מה צריכים לדעת כדי להשתמש בג'ל מבחינת איסור ממרח? ואיך נוהגים להתנגב או לשטוף הגוף מבלי להיכנס לאיסור סחיטה, בפרט אם משתמשים בג'ל?
[1] ראה שוע"ר סי' שיד סכ"א: "הממרח שעוה כו' הרי זה תולדת ממחק כו', ואפילו בשומן או בשמן עב אסור כו' גזרה משום שעוה".
[2] בן איש חי שנה ב פקודי אות ח: "והטובל בשבת בין איש בין אשה לא יסחטו השערות שלהם, אלא יביאו מטפחת גדולה המיוחדת לניגוב, ויתנגבו בה ויקנחו בה פניהם וראשם, ואף על גב דע"י הקנוח נסחט השער, הוי סחיטה כלאחר יד, וכיון דסחיטת שער דרבנן התירו בכה"ג דאי אפשר, משום דהוי כלאחר יד והמים הנסחטין הולכין לאיבוד, ועכ"ז לא יקנח בכח, אלא בנחת לאט לאט עד שיבלעו המים שבשער במטפחת".