מה המקור למנהג המקובל שבמקוה לובשים הבגדים העליונים קודם התחתונים, לכאורה זהו בניגוד לסדר לבישת בגדי כהונה ע"י הכוהנים (כמובא ברמב"ם), וכן מובא בגמרא שהעולה מן הנהר מכסה תיכף ערוותו?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
מה המקור למנהג המקובל שבמקוה לובשים הבגדים העליונים קודם התחתונים, לכאורה זהו בניגוד לסדר לבישת בגדי כהונה ע"י הכוהנים (כמובא ברמב"ם), וכן מובא בגמרא שהעולה מן הנהר מכסה תיכף ערוותו?
כפי הנראה המקור למנהג זה הוא מה שכתוב במסכת דרך ארץ[1] בענין סדר פשיטת הבגדים: "הנכנס למרחץ כו' מעביר את המנעלים ואחר כך מעביר את המכנסיים ואחר כך מפשיט את החלוק". כלומר, קודם פושטים את הבגדים התחתונים ואחר כך את העליונים. ומסתבר שכשם שבפשיטה מקדימים את הבגדים התחתונים, כך כנגד זה בלבישה מקדימים את העליונים.
בטעם הדבר יש שכתבו[2] – כדי להקדים את לבישת הציצית וכן לאחר את פשיטתה ככל היותר, וכנפסק בשולחן ערוך רבינו הזקן[3] שמשום זריזים מקדימים למצוות יש להקדים את לבישת הציצית. ומה שהכהנים בעבודתם לבשו תחילה המכנסים, הוא משום שהם לא היו לובשים טלית קטן בשעת העבודה[4].
(עם זאת, משום כבוד הציצית, מסתבר שראוי ללבוש את הבגד התחתון הצמוד לגוף קודם לבישת הטלית קטן, על מנת שהציצית לא תיגע במקומות המכוסים).