ראובן שלח משלוח מנות לשמעון, ושמעון סירב לקבל את המשלוח מנות (אם מפני שכועס על ראובן או מסיבה אחרת), האם ראובן יצא ידי חובה?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
ראובן שלח משלוח מנות לשמעון, ושמעון סירב לקבל את המשלוח מנות (אם מפני שכועס על ראובן או מסיבה אחרת), האם ראובן יצא ידי חובה?
יש בדבר ספק האם ראובן יצא ידי חובה במשלוח מנות כזה או לא, ולכן הדבר הנכון הוא שיחזור ויתן משלוח מנות למישהו אחר[1].
[1] הרמ"א בסי' תרצה ס"ד כתב: "ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם, או מוחל לו, יצא". והפרי חדש כתב על דברי הרמ"א: "תימא, דזה מנין לו". וראה מה שהשיב על תמיהת הפרי חדש בקרבן נתנאל על הרא"ש מגילה פ"א ס"ז אות ט, ומה שהעיר בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קצו על דברי הקרבן נתנאל. ציין לדבריהם המשנה ברורה שם ס"ק כד.
בשו"ת חתם סופר שם כתב שלפי הטעם שכתב תרומת הדשן מדוע תיקנו משלוח מנות "כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות" לא יצא ידי חובה כיון שלא קיבל, ואילו לפי הטעם שכתב מנות הלוי "להרבות השלום והריעות כו' אם כן יש לומר כיון ששלח והראה חבתו אף על פי שזה מוחל לו כבר יצא ידי חובתו".
ובכף החיים סי' תרצה או"ק נב כתב: "הנכון לחזור לשלוח לאחרים כדי לצאת אליבא דכולי עלמא".