הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
לאחרונה, מדי כמה ימים מישהו מניח זבל בחצר שלנו. אנו רוצים להתקין מצלמת אבטחה כדי לתפוס את העבריין. שאלתי היא : האם יתאפשר שימוש בשבת במצלמה שמצלמת ללא הפסקה ושומרת הכל? יש להעיר שעינתי בשו"ת "מצלמות אבטחה בשבת" באתר אך למיטב הבנתי – שם מדובר על צרכי ביטחון.
המעבר מול עין מצלמה אלקטרונית באופן שגורם לשינויים ושמירת נתונים אלקטרוניים, כרוך לכל היותר באיסור דרבנן[1].
גם אם יש כאן איסור דרבנן, הוא נעשה בדרך של "פסיק רישא דלא ניחא ליה", שהרי האדם העובר מול המצלמה אינו מעוניין כלל בשמירת הנתונים (לבני הבית אין כל צורך בתיעודם האישי, והעבריין בוודאי אינו רוצה להיות מתועד).
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[2] מובאת מחלוקת הפוסקים האם "פסיק רישא דלא ניחא ליה" באיסור דרבנן – מותר או אסור. אדמו"ר הזקן מכריע שהעיקר כדעת המתירים ומכל מקום במקום שאין צורך כל כך טוב לחוש לדעת האוסרים.
לפי זה, במקום שיש "צורך כל כך" יש מקום להתיר לכתחילה הצבת מצלמת אבטחה כדי לתפוס את העבריין.
[1] איסור כתיבה אין כאן – כיון שמדובר בשינויים שאינם ניכרים לעין אדם, ראה קובץ עטרת שלמה ח"א עמ' רכז. אך יתכן שיש כאן איסור מוליד מדרבנן, אם משום הפעלה חדשה של זרם חשמלי – ראה אנציקלופדיה תלמודית חי"ח ערך 'חשמל' אות ב, או משום הדלקת נורות 'לד' שאף בהן האיסור רק מדרבנן – ראה אורחות שבת ח"א עמ' תנט.
[2] סי' שיד ס"ג.
