האם דין מעשרות מהכנסה כיום הוא מדרבנן או מדאורייתא? ומה הגדר של זה?
אמירת סליחות בבית
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
מה מקור המנהג ללמוד את פרשיות ששת ימי בראשית בימים האחרונים של חודש אלול?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
האם דין מעשרות מהכנסה כיום הוא מדרבנן או מדאורייתא? ומה הגדר של זה?
הרבי מדייק משולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמצות מעשר כספים אינה מדאורייתא אלא מדרבנן, שלכן מעיקר הדין מותר להשתמש בכספי מעשר להוצאות שכר לימוד של הבנים הגדולים[1].
[1] ראה שו"ע אדה"ז הלכות תלמוד תורה פ"א ס"ז: "ואף על פי כן תחשב לו לצדקה לענין שיכול להוציא כל הוצאות לימוד בניו הגדולים ממעות מעשר שלו או החומש אם אין ידו משגת משא"כ בשכר הלימוד (ל)עצמו כמו שיתבאר בהלכות צדקה. אך מי שאינו מחשב הוצאה זו במעשר או בחומש שלו הרי זה זריז ונשכר כמו שאמרו חכמים כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים מה שעתיד להשתכר בשנה זו שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו, ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו, חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם הוסיף מוסיפין לו ומ[מ]ציאין לו שכר לשעה או לאחר שעה".
ובספר שערי צדקה סי' פ: "מזה מובן שדעתו היא שמעשר כספים הוא מדרבנן, שאילו היה מן התורה הרי היו עניים זוכים בו ולא היה יכול לתת מזה למטרה הנ"ל".
פה ניתן להקדיש.
תוכן