האם מותר לסוכן נסיעות למכור ללקוח יהודי (לא דתי) כרטיס טיסה לנסיעה המתוכננת לשבת? מדובר בלקוח שמצהיר שבכל אופן יטוס בשבת (ר"ל) ואם לא יקנה כאן יקנה במקום אחר.
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר לסוכן נסיעות למכור ללקוח יהודי (לא דתי) כרטיס טיסה לנסיעה המתוכננת לשבת? מדובר בלקוח שמצהיר שבכל אופן יטוס בשבת (ר"ל) ואם לא יקנה כאן יקנה במקום אחר.
אסור למכור ליהודי כרטיס טיסה לנסיעה בשבת, אם משום "לפני עיור", ואם משום חילול ה'[1].
[1] אם ה"מקום אחר" שהיהודי יכול לקנות כרטיס זה הוא אצל סוכן גוי, אין על הסוכן היהודי איסור דאורייתא משום "לפני עיור" אלא איסור דרבנן משום "מסייע לדבר עבירה" (שוע"ר סי' שמז ס"ג). ומדברי רבינו הזקן משמע שאיסור "מסייע" אינו קיים כאשר הסיוע נעשה לפני שבת שעדיין לא התחיל זמן האיסור (שם ס"ד, מהא דכתב: "אסור להשאיל כלי מלאכה בשבת לישראל החשוד לעשות מלאכה בשבת". וכן נקט בספר תורת זרעים על מסכת שביעית פ"ה מ"ו לענין השאלת כלי לחשוד על השביעית. וכן דייקו בדברי שוע"ר: קובץ תורת המערב עמ' קנט; ספר אגורה באהלך סי' מד; קובץ אור ישראל נב עמ' ל; שו"ת השלוחים ח"א סי' יז אות ה ואילך). אך מכל מקום יש לאסור זאת משום חילול ה', כי הלקוח לומד מהנהגת הסוכן הדתי שחילול שבת אינו דבר כ"כ חמור חס ושלום (ראה תוספות יום טוב יומא פ"ח מ"ח: "כל שעושה עבירה ואחרים למדין ממנו לנהוג ג"כ קלות בדבר מקרי חלול השם דהיינו מחטיא אחרים").
ואם ה"מקום אחר" שבו יכול היהודי לקנות כרטיס לנסיעה בשבת הוא אצל סוכן יהודי אחר, הדבר חמור יותר, שכן יש אומרים שבכהאי גוונא עובר הסוכן הראשון משום "לפני עיור" מדאורייתא (נחלקו בזה הפני משה והמשנה למלך, כיצד הדין במי שמסייע לחבירו לעשות עבירה שהלה יכול לעשותה גם בלעדיו בסיוע יהודי אחר, האם עובר הראשון על 'לפני עיור' מדאורייתא או לא, לדעת ה'פני משה' לא ואילו לדעת ה'משנה למלך' כן. הובאו דבריהם בברכי יוסף חו"מ סי' ט דין א אות ג ובפתחי תשובה יו"ד סי' קס ס"ק א. בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' פג האריך לדחות את דברי המשנה למלך ונקט כדברי הפני משה המיקל, ומדברי הדרכי תשובה סי' קנא ס"ק טו נראה שמסכים עמו. אולם השדי חמד, מערכת ואו כלל כו אות י, כתב שהעיקר להלכה כדברי המשנה למלך שיש כאן לפני עיור). ואיסור "לפני עיור" קיים גם בסיוע הנעשה לפני שבת.