האם אפשרי לעלות לתורה יהודי (שומתו"צ) הלבוש במכנס קצר?
אמירת סליחות בבית
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
מה מקור המנהג ללמוד את פרשיות ששת ימי בראשית בימים האחרונים של חודש אלול?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
האם אפשרי לעלות לתורה יהודי (שומתו"צ) הלבוש במכנס קצר?
אין איסור ברור לעלות לתורה עם מכנס קצר, אך הדבר אינו ראוי[1].
[1] שנינו במשנה מגילה כד, א: "פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו". בפירוש "פוחח" נחלקו הראשונים. רש"י שם פירש: "כל שכרעיו נראין". וכן הובא במאירי: "יחף עד שכל שוקיו מגולין עד כרעיו". אבל הרי"ף פירש: "מי שבגדיו קרועים וכתפיו וזרועותיו ערומות". וכן פירש הרמב"ם בהלכות תפילה פ"חח הי"ב: "מי שכתפיו מגולות".
בשו"ע סי' נג סי"ג נפסק להלכה כהרי"ף והרמב"ם, וכן הוא בשו"ע אדה"ז סי' נג סי"ז: "פוחח והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולין לא ירד לפני התיבה מפני כבוד הצבור". וראה משנה ברורה שם ס"ק מ, שמי שאינו נעשה ש"ץ כך "אינו קורא בתורה, שגנאי הוא".
ומכל מקום מסיים אדה"ז: "וראוי לש"ץ שיהיה לו בגדים ארוכים שלא יראו רגליו (אם הולך בלא אנפלאות)".
כלומר, פוחח שאסור לו להיות ש"ץ היינו מי שזרועותיו וכתפיו מגולות, לעומת זאת מי ששוקיו בלבד מגולות רק ראוי להימנע. וכעין זה כתב בשו"ת מעין אומר ח"א פ"ז סי' ח.
ועיין עוד שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' ח.
פה ניתן להקדיש.
תוכן