האם מותר להתפלל שמונה עשרה בפורים עם תחפושת או בפנים צבועות וכדומה?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
האם מותר להתפלל שמונה עשרה בפורים עם תחפושת או בפנים צבועות וכדומה?
אם התחפושת היא רק שינוי של הכובע או הבגד העליון לסוג אחר מכפי הרגילות, אך זה עדיין לבוש הנחשב למכובד בעדה אחרת ואפשר להופיע כך בפני אנשים גדולים, יש שכתבו שמותר[1], ויש שכתבו שלא ראוי[2].
אבל אם זו תחפושת שלא מכובד להופיע בה בפני אדם גדול, כגון מסכה על הפנים, כובע של ליצן, תחפושת של דוב, חתול וכדומה, חובה להסירם בזמן התפילה[3].
בנוסף, בזמן תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת יש להימנע מלעמוד בתחפושת המושכת את העין מול המתפללים, כדי לא לבלבל אותם מכוונת התפילה[4].
יש שכתבו שלילדים אפשר להקל להתפלל בתחפושת[5]. וילד שהגיע לחינוך לדיני תפילה ראוי להורות לו להסיר על כל פנים את המסכה מעל פניו בזמן תפילת שמונה עשרה, כדי לחנכו להתפלל ביראת שמים[6].
[1] שו"ת שבט הלוי ח"י סי' יח: "אשר שאל, בענין אשר הרבה נוהגים בתחפושת בפורים החלפת בגדים כגון ליטאי עם שטראמל או להיפך אם מותר להתפלל בזה תפלת מנחה או מעריב, עפ"י המבואר או"ח סי' צ"א שצריך כדרך שעומד לפני אנשים חשובים. הנה לדעתי אין חיצונית המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני השי"ת בתפלה ע"ד המבואר סי' צ"ח דיחשוב כאלו שכינה כנגדו, ועומד לפני מלך העולם ועוד ועוד, וכיון שמתפלל ע"פ הלכה והוא מכוסה כהלכה, ואינו עושה שום שחוק אין נפ"מ באיזה בגד עומד". וראה עוד ירושלים במועדיה פורים עמ' תמב הערה 249; ילקוט יוסף פורים סי' תרצה ס"כ; שו"ת אבני דרך ח"ט סי' י.
[2] אשיחה ח"א עמ' שנ. בנתיבות ההלכה כח פורים עמ' 205. ילקוט יוסף שם. מקראי קודש (הררי) פורים עמ' רלב בהערה.
[3] ארוממך (מנדלבוים) ח"א עמ' 114. וראה גם במחיצת רבינו (קמנצקי) עמ' מו.
[4] ראה שו"ע אדה"ז סי' צ סעיף כב: "בגדים המצויירים שתולים בכותלי בית הכנסת לנוי אף על פי שמן הדין אין בהם משום חציצה אין נכון להתפלל כנגדם כדי שלא יהא מביט בציורם ולא יכוין בתפלתו ואם יקרה לו להתפלל נגדם יעצים עיניו וגם כשמציירים כותלי בית הכנסת נכון שלא לצייר ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש ולכן אין נכון ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהם שלא תתבטל הכוונה".
[5] ירושלים במועדיה פורים עמ' תמב הערה 249. וראה
[6] שו"ת מחקרי ארץ (שעיו) ח"ב או"ח סי' צא.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?