האם מותר להתפלל שמונה עשרה בפורים עם תחפושת או בפנים צבועות וכדומה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר להתפלל שמונה עשרה בפורים עם תחפושת או בפנים צבועות וכדומה?
אם התחפושת היא רק שינוי של הכובע או הבגד העליון לסוג אחר מכפי הרגילות, אך זה עדיין לבוש הנחשב למכובד בעדה אחרת ואפשר להופיע כך בפני אנשים גדולים, יש שכתבו שמותר[1], ויש שכתבו שלא ראוי[2].
אבל אם זו תחפושת שלא מכובד להופיע בה בפני אדם גדול, כגון מסכה על הפנים, כובע של ליצן, תחפושת של דוב, חתול וכדומה, חובה להסירם בזמן התפילה[3].
בנוסף, בזמן תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת יש להימנע מלעמוד בתחפושת המושכת את העין מול המתפללים, כדי לא לבלבל אותם מכוונת התפילה[4].
יש שכתבו שלילדים אפשר להקל להתפלל בתחפושת[5]. וילד שהגיע לחינוך לדיני תפילה ראוי להורות לו להסיר על כל פנים את המסכה מעל פניו בזמן תפילת שמונה עשרה, כדי לחנכו להתפלל ביראת שמים[6].
[1] שו"ת שבט הלוי ח"י סי' יח: "אשר שאל, בענין אשר הרבה נוהגים בתחפושת בפורים החלפת בגדים כגון ליטאי עם שטראמל או להיפך אם מותר להתפלל בזה תפלת מנחה או מעריב, עפ"י המבואר או"ח סי' צ"א שצריך כדרך שעומד לפני אנשים חשובים. הנה לדעתי אין חיצונית המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני השי"ת בתפלה ע"ד המבואר סי' צ"ח דיחשוב כאלו שכינה כנגדו, ועומד לפני מלך העולם ועוד ועוד, וכיון שמתפלל ע"פ הלכה והוא מכוסה כהלכה, ואינו עושה שום שחוק אין נפ"מ באיזה בגד עומד". וראה עוד ירושלים במועדיה פורים עמ' תמב הערה 249; ילקוט יוסף פורים סי' תרצה ס"כ; שו"ת אבני דרך ח"ט סי' י.
[2] אשיחה ח"א עמ' שנ. בנתיבות ההלכה כח פורים עמ' 205. ילקוט יוסף שם. מקראי קודש (הררי) פורים עמ' רלב בהערה.
[3] ארוממך (מנדלבוים) ח"א עמ' 114. וראה גם במחיצת רבינו (קמנצקי) עמ' מו.
[4] ראה שו"ע אדה"ז סי' צ סעיף כב: "בגדים המצויירים שתולים בכותלי בית הכנסת לנוי אף על פי שמן הדין אין בהם משום חציצה אין נכון להתפלל כנגדם כדי שלא יהא מביט בציורם ולא יכוין בתפלתו ואם יקרה לו להתפלל נגדם יעצים עיניו וגם כשמציירים כותלי בית הכנסת נכון שלא לצייר ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש ולכן אין נכון ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהם שלא תתבטל הכוונה".
[5] ירושלים במועדיה פורים עמ' תמב הערה 249. וראה
[6] שו"ת מחקרי ארץ (שעיו) ח"ב או"ח סי' צא.