ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

להיות עד או עורך דין בערכאות

שאלה:

האם מותר להעיד עדות בערכאות או להיות עורך דין המגיש סיוע משפטי לתובעים ונתבעים בערכאות?

תשובה:

ראובן שתבע את שמעון בערכאות ללא שקיבל את רשות בית הדין לכך, אסור לסייע לו בתביעתו, לא במתן עדות ולא במתן שירות של יעוץ או יצוג משפטי (עורך דין), גם אם ידוע שתביעתו מוצדקת.


לעומת זאת לשמעון הנתבע מותר לסייע בעדות או ביעוץ ויצוג משפטי בערכאות, בכדי להציל אותו מתביעה לא מוצדקת של ראובן.


מקורות:

בשו"ת הרמ"א (סי' נב) כתב: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ולא לפני גוים כו'. כשישראל דן עם חבירו, אין הכי נמי דאסור להעיד אף על פי שהוא כדין, משום דמסייע לעוברי עבירה. ואף על גב דלית ביה משום לפני עור לא תתן מכשול מאחר דבלאו דידיה יוכל לעשות האיסור כו', מכל מקום איסורא מדרבנן איכא".


מדבריו עולה שיהודי התובע את חבירו בערכאות באיסור, כלומר ללא קבלת רשות מוקדמת מבית הדין, אסור ליהודי לסייע לו במסירת עדות וכדומה, אפילו ידוע שהתביעה מוצדקת, משום שבכך מסייע לעובר עבירה.


אמנם, השער משפט (חו"מ סי' כו ס"ק א) חולק על הרמ"א וכותב: "לא נהירא לי, וכי משום שלא ירגיל בכך ימנעו מלהעיד לו שהוא מצות עשה וגם כן עובר על לא תעמוד על דם ריעך כו' והוי כהשבת אבידה דחייב להחזיר אף למומר אוכל נבילות לתיאבון כו', והוא הדין לענין עדות פשיטא דחייב להעיד אף לרשע גמור, וכי משום שלא יחזיק עובר עבירה שהוא חומרא דרבנן בעלמא והקילו בו בכמה דוכתי משום דרכי שלום כו' יעברו העדים בעשה ולאו דלא תעמוד על דם ריעך, ועוד דכיון שהם יודעים האמת שהנתבע חייב ממון להתובע והוא כופר לו, אם לא יעידו הרי הם מסייעים ומחזיקים ידי הנתבע שגוזל ממון חבירו ואין לך מסייע ידי עוברי עבירה גדול מזה כו', נראה לפי עניות דעתי עיקר שמחויבים להעיד אם הוא כדין, מהאי טעמא דכתיבנא, ודלא כהרב בתשובה".


לדברי השער משפט, אם ידוע בבירור שהתובע צודק בתביעתו, לא מיבעי שמותר להעיד לטובתו בערכאות למרות שהינו חוטא בעצם פנייתו לשם, אלא אף חובה על מי שיודע לו עדות להעיד עבורו אצלם.


אבל בספר אמרי בינה (הלכות דיינים סי' כז ד"ה ועיין) כתב על דברי השער משפט: "ואין בדבריו לדחות דברי רבינו הרמ"א הנ"ל, דהא אין בזה השבת אבידה, דהא אף התובע בעצמו אף להציל ממונו אסור לו לילך לדון לפניהם עד שיתנו לו הבית דין רשות באופן שאינו יכול להצילו".


גם החשן אהרן (וואלקין, סי' כו ס"ב) דחה את דברי השער משפט: "לעניות דעתי איני רואה בטענתו שום השגה על הרמ"א, דודאי אם העדים היו רוצים למנוע לגמרי להעיד בשום בית דין מכח חומרא בעלמא, ודאי דלא היו רשאים לעבור על מצות עשה מכח חומרא, אבל הכא העדים רוצים להעיד בבית דין ישראל, ואם הבעל דין מתעקש ורוצה דוקא בערכאות אין בזה עבירת מצות עשה מצדם, דדוקא כשאינם רוצים להעיד כלל עוברים בלא יגיד, לא כן אם רוצים להעיד אלא שרוצים דוקא בבית דין ישראל אינם עוברים בזה שום עבירה, ונהפוך הוא איסורא עבדי אם מסייעים בזה לעובר עבירה וכתשובת הרמ"א, וכן מה שטען השער המשפט דהוי כהשבת אבידה דמחויב להחזיר אף למומר אוכל נבילות לתיאבון, נמי לא טענה היא מטעם שכתבתי, דבהשבת אבידה אינו עובר כי אם כשאינו רוצה להשיבה כלל, אבל אם רוצה להשיבה בדרך היתר ולא בדרך איסור פשיטא שאינו עובר, ואדרבה חיוב לעשות כן, והכי נמי דכוותיה כיון שבבית דין של ישראל רוצה להעיד פשוט דאינו עובר משום מצות עשה".


כל זה לעניין להעיד לטובת התובע שפשע והלך לערכאות. אבל נתבע שחבירו תובעו בערכאות ונאלץ להתגונן בפניהם, אם ידוע שהצדק איתו מותר להעיד לטובתו כדי להצילו מיד התובע.


כל הנ"ל נכון גם לעניין עורך דין, שאינו רשאי לייצג יהודי שתובע יהודי אחר בערכאות אם התובע לא קיבל רשות מבית הדין לכך, גם אם ידוע בבירור שהתביעה מוצדקת, משום שבכך מסייע לעובר עבירה.


אבל נתבע שנתבע בערכאות, רשאי עורך דין לייצג אותו כדי להציל אותו מיד התובע שבא לגזול ממנו שלא כדין. וכן כתב בספר ישא יוסף ח"ו עמ' רכח בשם הגרי"ש אלישיב.