ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

לדווח לחתן על מכשול

שאלה:

נערה דתייה שנכשלה ונפגמה, האם חייבת לספר על כך למיועד שלה?

תשובה:

מקורות:

[1] מה שאין כן מי שגדלה בבית שאינו שומר מצוות, אם אינה רוצה לספר לחתנה על ענייני זנות שנכשלה בהם בעבר אין בכך משום רמאות. ראה שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שמ: "בזמנינו בבעלות תשובה, אין לחשוש כלל, שכל אחד יודע שבעוונותינו הרבים בגיל צעיר מצוי שכבר נכשלין בזנות, ואם אינו שואל אותה היינו מפני שאינו רוצה לביישה, אבל יודע או על על פנים מסופק שהיא בעולה, ואם מוותר על כך שנטמאה בחילול שבת ובעוד עבירות חמורות, ראוי לו לוותר גם על פגם זה, ותולים שבחר בה מפני מעלותיה ואינו מעוניין לחטט בעברה ולביישה, ואם כן אם אינה מספרת לו, אין זה נקרא שמרמה אותו". ובהמשך דבריו שם כותב שאף אין לחשוש לפיסול בכתובתה: "ולפי זה נראה שמוכן לתת לה מאתיים ככל בתולה, ואינו רוצה שתתפרסם כבעולה, וכשם שאנו כותבים 'כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא' אף שאין כתובה לבתולה מן התורה, ואנו מפרשים שמתכוון לתת לה ביוקר כשיעור זוזי בדאורייתא, אף כאן כותב לה 'בתולה' ומתכוון שנותן לה כבתולה אף שאינה בתולה, והכתובה לא פסולה".


[2] ראה באר היטב אבן העזר סי' סז ס"ק ב: "אם נכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, אפילו באונס, מפסדת כתובתה ותוספת. מהרי"ט".


[3] ראה שו"ע אבן העזר סי' סז ס"ה: "כנסה בחזקת בתולה, ונמצאת בעולה, אפילו מנה אין לה". ובבית שמואל שם ס"ק ד: "משום דהוי מקח טעות". שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קיח: "תשובה לפנויה שזינתה כו', ובדבר אם צריכה את להגיד להבחור שירצה לישא אותך לאשה, ודאי את צריכה לגלות לו". שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קטז: "בדבר עלמה יתומה מתנהגת כעת בדרך הטוב והישר מאד, שזה איזה שנים נתפתתה לערל אחד וטימא אותה, ואחר כך נתחרטה על זה מאד ונעשית לבעלת תשובה גדולה, וכעת נכבדות ידובר לה עם אינו כהן, אבל יש לחוש מאד שאם יגלו לו לא ירצה בהשידוך וגם יהיה חרפה לה ולמשפחתה שעל ידי זה יתגלה קלונה ברבים כו'. אם נעשית לבעולה גמורה, הדין פשוט שמחוייבת לגלות לו קודם, וכתובתה רק מנה כו'. ואם לא הודיעה לו, אם כנסה בחזקת בתולה הוי מקח טעות, ואפילו מנה אין לה, ואף אם לא התנה בפירוש, מכל מקום הוי על כל פנים ספק מקח טעות". קובץ תשובות ח"א סי' קנט: "על דבר השאלה בנערה שנבעלה וכעת היא עומדת להנשא לבחור בן ישיבה, האם היא מחוייבת לספר להחתן על כך כו'. נראה לפי מה שכתב הרמב"ם (פי"ח מהלכות מכירה) 'אסור לרמות את בני אדם, היה יודע שיש בממכרו מום מודיע ללוקח', ובקרית ספר כתב 'אסור לרמות ונראה דהוי דאורייתא', ואין לך רמאות וגניבת דעת גדולה מזו, ובפרט שהמדובר הוא מחוג בני תורה שנפשם סולדת מזה". וכך הובא בשמו בספר שיעורי תורה לרופאים ח"ב עמ' 108, בענין בתולה שנבעלה ורוצה לשחזר את בתוליה על ידי פעולה רפואית כדי להסתיר את פגמה: "היא חייבת מן הדין לספר לחתן את האמת כפי שהיא, ובפרט שחז"ל קבעו שאין האשה כורתת ברית אלא עם זה שעשאה כלי, כמבואר במסכת סנהדרין (דף כב ע"ב), וכשהיא רוצה לטשטש את האמת, אסור לרופא לעזור לה בזה". שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שמ: "בבחורה מבית כשר שנכשלה בזנות, שיש מקום לומר שזוהי טעות שמקפיד בה, ועוד יש לחשוש שהכתובה פסולה כיון שכנסה בחזקת בתולה והיא בעולה, ואם כן נכשל באיסור דרבנן לשהות עם אשה בלא כתובה, על כן מודיעים אותו". וכן כתב בשו"ת אבן ישראל ח"ט סי' קלג.


[4] שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שמ: "נראה שמוכן לתת לה מאתיים ככל בתולה, ואינו רוצה שתתפרסם כבעולה כו', וכותב ונותן לה מדעתו מאתיים לכתובה כבתולה".


[5] שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קיח: "תשובה לפנויה שזינתה כו', אבל אינך צריכה להגיד לו בראיה והכרה דפעם ראשונה כו', ורק אחרי שתדעי שרוצה לישא אותך בברור שכבר אמר לך ודבר בדבר הנישואין, צריכה את לומר רק בזה שנזדמן איזה פעם בשעה שלא היה לך כובד ראש כל כך לעמוד נגד המפתה בדברי רצוי ופתוי הרבה ותיכף נתחרטת ומצטערת על זה שאירע דבר כזה, עד שיכיר מדבריך שאין לו לחוש שיארע גם כשתהא נשואה לו, ואז מאחר שהוא רוצה בך מפני שהכיר המעלות שלך לא יחזור בו בשביל זה שאירע איזה פעם מאחר שיכיר אותך לנערה שומרת תורה ומצותיה שיש להאמין שלא חשודה את שוב בזה ותהיי אשה מסורה לבעלה כדין התורה".


[בשו"ת מהרש"ם ח"ז סי' קנב כתב: "ועל דבר שאלתו בבתולה יתומה שזה איזה שנים הרתה וילדה לזנונים ומאז ועד עתה מתנהגת בצניעות וכעת נשתדכה מרחוק בלא הודע מזה ואם יוודע להחתן יבטל הקשר ועתה הגיע זמן הנישואין ושאל איך יתנהגו בהכתובה כו', באם שאפשר שיכתבו הכתובה כראוי לבעולתא, והקורא ישנה הקריאה בכל הנצרך ויקרא מנה ומאתים אף שלא נכתב כן". וראה ספר בנין חיים ח"א עמ' ריט שהביא מספר קב ונקי ח"ב סי' ת: "יש להעיר על דברי קדשו של המהרש"ם בתשובה הנ"ל, דלכאורה חוץ מפסול הכתובה יש לחוש למקח טעות כמבואר בשולחן ערוך אבן העזר סי' ס"ז סעיף ה', כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אפילו מנה אין לה, והוא מטעם מקח טעות כמבואר בבית שמואל שם, ואם כן למה דאג המהרש"ם רק לכתובה, ולמה לא חשש לביטול הקידושין ממש. ושמעתי ממורי וחמי הגרי"ש זצ"ל, שהמהרש"ם השיב רק על מה שנשאל, וכנראה שהמתעסקין בחתן ידעו בבירור שאין זה אצלו מקח טעות [בגלל מומין חמורין שיש בו וכדומה]" (וכעין זה כתב בקונטרס דרך תורה עמ' מה). גם בספר כסא משפט, טויבר, סי' קא עמ' שצג, תמה על דברי המהרש"ם וכתב "ואולי היה המעשה באופן שהיה ברי שאחר החתונה ימחול לה, אם כן הוא רק שאלה שהכניסו למצב של דיעבד". ובשו"ת ברכת ראובן שלמה ח"ד סי' סט עמ' רנא כתב שהמהרש"ם "מיירי באופן שהיא כבר משודכת ולא סיפרה קודם השידוכין שהיא בעולה ואם תספר קודם הנשואין יתבטל על ידי זה השידוך ואיכא ליתומה צער גדול ובושה גדולה לכל המשפחה, אבל קודם השידוכין כתב באגרות משה או"ח ח"ד סי' קיח דבעלת תשובה קודם גמר השידוך צריכה לגלות לו שהיא בעולה, עיין שם. וצריך לומר דטעם האגרות משה הוא משום דסתם בעל מקפיד על בעולה ואיכא אונאת הבעל". וראה גם ספר משפטי יושר, פליישמן, ח"א עמ' נה-נו, שדן בדברי המהרש"ם הנ"ל].


[6] ראה קובץ תשובות (אלישיב) ח"ד אה"ע סי' קכא עמ' קעא ועמ' קעג.


[7] שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קטז אות ב: "אם אינה בעולה גמורה ועדיין בתוליה קיימים, אף שהערה בה או נבעלה שלא כדרכה כו', לענין כתובה מצאתי במנחת פתים (א"ע סי' ס"ו) דפשיטא ליה דכתובתה מאתים כיון דלענין קנס דינה כבתולה מן התורה כו'. וכל זה בנודע לבעלה מזה, אמנם הא קמיבעיא לי, היכא שהבעל לא ידע קודם הנשואין מזה, אם היה בזה מקח טעות כו', ואולי יש לומר בזה דהכל לפי הענין, דהרי העיד החתם סופר (שם סימן קל"ג) דעינינו רואות דרובן פרוצות בפניותן ונעשות לצנועות אחר נשואין עיין שם, ואם אמר כן רק על הסתם, מכל שכן היכא דאתחזקה בפנינו עוד קודם הנשואין לבעלת תשובה גמורה, וכגוונא דכתב חות יאיר שם לענין שפחה דאפשר גם בנתפתתה פעם אחד בדרך מקרה וידוע שכל ימיה היתה צנועה ומתנהגת בכשרות וגם אחרי כן רק שזאת הפעם נתפתתה ומקרה רעה היא וכבר כתבו הפילוסופים שהמקרה לא יתמיד עיין שם, בכהאי גוונא בודאי יש להכריע דלא הוי מקח טעות היכא דליכא טענה דבעי למטעם טעם בתולה, ועל כן בודאי לא נוכל לחייבה לגלות עונה היכא דהיא בטוחה בעצמה שרק מקרה היתה וכעת עומדת בצדקתה, כך נראה לעניות דעתי. וביותר היכא דיש בזיון לבני משפחה מזה כו' יש לצרף הא דגדול כבוד הבריות". וראה עוד אוצר הפוסקים אה"ע סי' סז ס"ק ד אותיות יז-יח.