לגבי תקיעת שופר במבצעים, האם חייבים לתקוע כל המאה קולות? או ניתן להסתפק בתשר"ת תש"ת תר"ת?
תרומת איברים – כרטיס אדי
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
שליח שבמקום מגוריו יש מנין לתפילת ערבית רק קודם צאת הכוכבים, האם יתפלל עמהם או שיתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים?
אישה שאין לה פנאי להתפלל את כל התפילה, מה הם הקטעים החשובים ביותר שאותם כדאי לה לומר בזמן העומד לרשותה?
בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
לגבי תקיעת שופר במבצעים, האם חייבים לתקוע כל המאה קולות? או ניתן להסתפק בתשר"ת תש"ת תר"ת?
במבצע שופר אין צריך לתקוע מאה קולות. מאידך, בכדי לברך על התקיעות ולהוציא את השומעים ידי חובה, לא מספיק לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת. יש לתקוע שלושים קולות: ג' פעמים תשר"ת וכן תש"ת וכן תר"ת[1].
[1] ראה שוע"ר סי' תקצ ס"ב: "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע תר"ת תר"ת תר"ת כו'. ותיקנו חכמים כדי לצאת ידי כל הספיקות לתקוע תשר"ת ג' פעמים שמא התרועה היא גניחה ויללה ביחד, ואח"כ תש"ת ג' פעמים שמא התרועה היא גניחה לבד והיו היללות הפסק בין התרועה להתקיעה שלאחריה כו', ואח"כ תר"ת ג' פעמים שמא התרועה היא היללה לבד והיו הגניחה שבסדר תשר"ת הפסק בין התרועה לתקיעה שלפניה". ביאור הלכה סי' תקצג ס"ב: "ופשוט דהברכה על התקיעה אין רשאי לברך עד שיוכל לתקוע כל הסדרים". וראה גם כף החיים סי' תקפו ס"ק מ, שכמות התקיעות המינימלית היא "ג' פעמים תשר"ת וג' פעמים תש"ת וכו', שבזה יוצא ספק חיוב התקיעות מן התורה כמו שכתוב לקמן סימן תק"ץ סעיף ב'".
פה ניתן להקדיש.
תוכן